ביאור:'המקדש וכיור הנחושת' - אהובה קליין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



המקדש וכיור הנחושת/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

השמועה עשתה לה כנפיים

מקדש הולך נבנה בירושלים

כנהר הזורם בשצף קצף

חומרי גלם מציפים ברצף.

הכול נרתמים למשימה

חרש מצור ואנשי מלאכה.

כלי מקדש רבי תפארת

יצירות אומנות מלאכת מחשבת.

בינהם כיור רב מימדים

ניצב על שנים -עשר פרים

שפתיו ריקועי שושן צחור

בו מים יחוללו עם קרן אור.

מנחושת אדמדמה זוהרת עשוי

בצל השכינה תמיד שרוי

הכול צופים ביופיו והדרו

שלמה המלך מודה לבוראו.

הערה, השיר בהשראת מלכים א – ז, מ"ד]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_259