ביאור:'המצור על ירושלים' - אהובה קליין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



המצור על ירושלים

ציון אפופה עננה אפורה

בת קול יוצאת בפיה צרה,

ציוץ ציפורים נדם

רחובות ריקים מאדם.

מחלונות הבתים חרדה

איש אישה נער נערה,

אבק פורענות פורח

נפש נטולת מנוח.

בלוח ההיסטוריה נחרט אסון

לירושלים עת יום פרעון:

"בעצם היום הזה" מצור

החושך גובר על האור.

בבל מהדהדת זעקת גולים

על נהרותיה יושבים בוכים,

בשורת הנביא:הסכיתו ושמעו:

"האמת והשלום אהבו"

"הצום העשירי.. לששון לשמחה"

מרגיע האבלים ומאיר אורה.

הערה: השיר נכתב בהשראת צום עשרה בטבת.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-12-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_65