ביאור:"כנגע נראה לי" - בחינת הצרות בהשקפה כללית ואופטימיות
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אדם הרואה נגע בקירות ביתו עליו לאמר "כנגע נראה לי", ולא נגע בוודאות. בעל הטורים מציין שהביטוי "נראה לי" מופיע גם בירמיהו לא ב "מרחוק ה' נראה לי" ולכן גם תלמיד חכם יאמר "כנגע", למרות שהוא חושב שהוא יודע בוודאות שמדובר בנגע צרעת, אלא שיתייחס כאילו הוא רואה את הנגע מרחוק, ולא בבירור.
יכול להיות שבעל הטורים רומז על עיניין יותר עמוק. ירמיהו ניחם את ישראל שלאחר חורבן בית ראשון שגם כשנראה שאין תקוה אפשר לראות את ה' מרחוק. כלומר, אולי בעתיד נראה שלאסון שקרה היתה מטרה חיובית. כך גם אברהם בבואו לעקוד את יצחק "וירא את המקום (ה') מרחוק", הסתכל על כל הציווי לעקוד את בנו במבט כולל, ובזכות זה קיבל את הכח לעשות את המעשה.
ובאמת יכול להיות לנגע בבית תוצאה טובה (למשל מציאת המטמונים שהחביאו האמוריים בקירות הבתים כששמעו שישראל באים לכבוש את הארץ - ראה ברש"י להוריות יא). הזוהר (פקודי רנב:) אומר שענג ונגע זה אותם אותיות, הנ' והג' קבועות ורק תלוי איפה שמים את העי"ן - מקרוב או מרחוק. (וראה קול דודי דופק לר' סולוביצ'יק על הנושא).
מקורות[עריכה]
- ר' ירון אנגלמייר, בעלון קשר לתלמידי ישיבת ברכת משה, תשנ"ח