בוסתנאי/פרק כג
23) מחמד
"שמי אחאי ,איש יהודי אנכי מילידי פרס ,רע הנשיא בוסתנאי וחברו".
"רע הנשיא ההוא" שאל אברהים "אשר הוציאו כוסדראי מלך פרס להורג?
"שמועה לא נאמנה הקיפה את כל הארץ ותבוא גם עדיך" ענה אחאי "בוסתנאי חי ובעוד ימים אחדים בוא יבוא הנה .אך אם אתה לו שמעני אשאלך והשיבני, הלא קרוב אתה אל מחמד והנך לפניו תמיד, מדוע זה לא עמדת להליץ טוב על אחיך? ואיכה לא השבתו מעשות בהם שפטים נוראים?
"בדברך כזאת פיך ענה בך, כי מארץ רחוקה באת ולא ידעת את מחמד ,את עז אפו וקשי ערפו ,לא אחת ולא שתים חליתי פניו הרביתי תחנה ,כי יחוס וירחם על אחינו האומללים ,אך לבו יצוק כמו אבן ,לא ידע רחם, ורוחו בוער שלהבת קנאה, וישמח כי יחזה נקם —
"האמנם יש את נפשך אברהים לעזור אם תוכל?
"בכל לבבי ובכל נפשי"
"אם כן הדבר עשה זאת איפוא הביאני לפני כַאיפָה[1] אשת מחמד ואנסה דבר אליה, הלא בת עמנו היא ,אולי לא שכחה עוד את עמה ואת מולדתה.
"הקשית לשאול" ענה אברהים "שאל ואפתח לפניך שערי גן עדן ואובילך מבינות לכרובים ולהט החרב המתהפכת, בית נשי מחמד סגור ולא יפתח ,וכל האיש הקרב אליו אחת דתו למות.
"הבה עצה אולי תמצא נתיבה לשלוח אליה שליח חרש, ואשים דבר בפיו.
"אולי — "
"הגד יגיד לה כי תאמר למחמד ,חלום חלמה והוגד לה כי בימים האלה יבוא נין דוד המלך למדינה ויבשר לו בשורות טובות .הואילה אברהים ותן נפשך להריץ אל כאיפה את הדבר הזה בסתר ,כי בו תלואים חיי בני ישראל יושבי וואדי־אל־־קארא, ואך בו צפונה ישועתם.
אברהים הבטיח נאמנה לעשות את כל אשר יוכל ,ובכן מצא לו איש מסריסי מחמד ,נאמן בבריתו ,וישם את הדבר הזה בפיו, והסריס מלא אחריו לא הפיל דבר מכל אשר נאמר לו.
כאיפה היתה מבנות שבט נאדהיר אשר התיחשו לזרע אהרן הכהן. ותהי אשה אל המשורר היהודי כנִנְיָה , ובנפול בעלה במלחמה אשר נלחם מחמד בבני ישראל, הלכה היא שבי לפני צר ,מחמד ראה אותה את יפיה ואת טוב טעמה ונפשו חשקה בה ויאלצה להיות לו לאשה, ארבע עשרה נשים היו למחמד ואת כאיפה אהב מכל נשיו וימשוך לה חסד אהבתו ,וכאיפה רוחה נאמנה עם דתה ועם בני עמה ,ולא סרה אל משמעת מחמד כי אם מיראתה אותו .ולזאת איפוא בשמעה את אשר צוה עליה אברהים מזכיר מחמד, גמרה אמר למלא אחריו.
ויהי ביום המחרת וכאיפה אמרה לרכוב לשוח ,סריסי מחמד הביאו לה את הגמל חבוש כר יקר מאד, ויעמידוהו לפני פתח ביתה, כאיפה יצאה ותאמר לעלות על הגמל והנה אין סולם עמו לעלות עליו ,וימהר מחמד ויכרע וישח ויאמר: בי כאיפה היקרה בנשים בת אהרן הכהן ,אחי משה הנביא ,יהי נא גבי הדום לרגליך לעלות על הגמל.
"מה רב טובך אדוני הנביא ! אמרה כאיפה ,ויען כי הגדלת עמך חסד אהבתך היום, הנני גם אני לשמח נפשך בבשורה טובה.
"ספרי נא רעיתי תמתי! חבצלת וגן אלהים !
"אתמול בנפול עלי תרדמה ראיתי איש זקן נכבד אחד בחלומי ויאמר לי כי הוא דוד הנביא (כן יקרא דוד המלך בפי הערביים) וצוה לי להגיד לך כי בימים האלה ישלח את נינו לחדות נפשך בבשורה טובה.
"ברוכה את היפה בבנות יהודה ,וברוכה תהי כי שמחתני בדבריך, מי יתן ובא דבר חלומך.
בעצם היום הזה באו צירים שלוחים אל מחמד מאת היהודים יושבי וואדי־אל־קארא ומאת הערבים יושבי העיר תקיף. על שני השבטים האלה קרא מחמד מלחמה והזהיר בם כי יפקדם בחרב אם לא יבואו בברית האישלאם. צירי שני השבטים האלה באו כאחד ויעמדו לפני מחמד אך צירי תקיף נגשו ראשונה וראש המדברים פתח פיו ויאמר: נביא אלהים! הננו להגיד לך כי נכונים אנחנו לבוא במסרת ברית האישלאם אך נפשנו בבקשתנו כי רק שלש שנים תתן לנו לעבוד את אלהינו לאט ,גם לא תאכף עלינו לשאת תפלה.
"העבודה לאלילים אלמים תועבת אלהי אמן" ענה מחמד "ואיך נבערה עצתכם לעבדם עוד שלש שנים, ומה היא העבודה באין תפלה ?
"הואילה ותנה לנו אך שנה אחת והעתר לנו כי נעמוד על רגלינו בהתפללנו"
"לא אוכל לתת לכם שאלתכם זאת ,אלהי שמים וארץ קורא אליכם לעבודתו ואנכי מה ?
"הגדל חסדך עמנו ,נעבדה נא את אלהינו לאט רק ששה חדשים או חדש ימים —
"אף לא שעה אחת" —
הצירים החרישו חפו ראשם ,ומחמד צוה לשר צבאו אמאר לקחת גדוד מאנשי חילו וללכת עם הצירים אל תקיף ולשבר את פסילם לאט לרסיסים.
אמאר והצירים פנו וילכו ,ובוסתנאי נגש ויאמר:
"אשריך מחמד וטוב לך כי תשבר את הפסילים ומצבותיהם תגדע, אך ,אוי לך אם תאבד את עבדי אלהים חיים ומלך עולם.
"מי אתה זה האיש ? שאל מחמד ,בחמת אפו, כי תרהיב בנפשך עז לדבר אלי כדברים האלה ?
"חטר מגזע דוד הנביא אנכי ! ענה בוסתנאי.
"האתה זה נין דוד ? כבר גלו אזני כי בוא תבוא, המלאך גבריאל נראה אלי ויאמר :נין דוד הנביא יבוא אליך למדינה ויבשרך בשורות טובות — .אי לזאת חושה הגד נא לי את אשר עמך.
"אם כן איפוא שמע מחמד את אשר הגידו לנו אבותינו הקדושים עליך ועל עמך. אחרי אשר החריבו הרומאים בני אדום את בית מקדשנו בירושלים ,היה בקרבנו איש חכם וקדוש אחד ושמו רבי שמעון בן יוחאי, האיש הזה שמר עברתו לרומאים מחריבי בית תפארתנו ,ולא נזהר בלשונו לתת בהם תהלה .הדבר הגיע אל אזני קיסר רומא, ויצו להמיתו ,ויברח רבי שמעון ויסתר במערה ויהי שם שלש עשרה שנה ,ואלהים עשה עמו נפלאות לכלכלו במערה ההיא כל הימים האלה, אף מלאכו שלח לו ללמדו סתרי פליאות-יה ולגלות לו מראש את אשר יהיה באחרית הימים, אז ראה רבי שמעון בן יוחאי אותך ואת מלאכותך, ראה כי כאברהם אבינו ואביך, תעמוד לקרוא בשם אלוה אחד ,ובחרב שלופה תכריע עמים רבים לקבל עול תורתך עליהם ,ראה כי תפרוץ ימה וקדמה ,וממשלתך תגדל ונסבה עד אפסי ארץ, ואימה חשכה נפלה עליו ויקרא: ה' אלהי ,האם אין די לנו ברומאים בני אדום ,כי תקרא ותעמיד גם את בני ישמעאל לכלותנו !
וה' שמע בקול עבדו רבי שמעון ומלאך פניו נראה אליו בחזון ויאמר :אל תירא ואל תחת בן אדם — ה׳ יתן עז וממשל לבני ישמעאל להצילכם מיד הרומאים ,נביא יקים להם כרצונו*) ממלכות רבות יכבשו וגוים עצומים יכרעו לפניהם וחתיתם יתנו על הרומאים -
ועתה הנה באה ונהיתה ,אתה הוא הנביא אשר הראה המלאך את רבי שמעון בן יוחאי במחזה — .את ממשלת האלילים תעקר ותמגר מקרב עמים רבים, ותורה מאתך תצא לגוים אדירים — ומדוע זה איפוא תשיב צור חרבך גם על היהודים עבדי אלהים חיים, הלא למחיה שלחך אלהים להם ,למגן ומושיע, ואיך נהפכת להם לאויב ומתנקם ?
"ואיזה דרך באה הנבואה הזאת אליך? שאל מחמד.
"הא לך הגליון הזה" ענה בוסתנאי "ובו הנה כתובה בכתב עתיק, את הגליון הזה נתן לי אבי זקני ,ראש חכמי ישראל"
מחמד לקח את הגליון מיד בוסתנאי ויתנהו אל מזכירו אברהים לקראו, אברהים קרא עברית ותרגמו לפני מחמד ללשון ערבית.
מחמד השתאה לשמוע דברי הגליון הזה ונפשו יצאה בשמעו, ולא יכול מחמד להתאפק לכל הנצבים עליו ויצו ויצאו כל האנשים מעליו ורק בוסתנאי נשאר לבדו, ויפנה מחמד אליו ויאמר:
"מה שמך ?
"שמי בוסתנאי, שם אבי היה הונא, ואבי אבי נקרא חנינא נשיא היהודים ,חוטר מגזע דוד מלך ישראל"
"ברוך בואך בוסתנאי ,ברוך בואך בצל קורתי — ראה אנחנו פה רק שנינו אין איש אתנו ,הגד נא דבר אמת האם נכונים ונאמנים דברי החזיון הזה אשר הבאת לי ?
"כנים הדברים ,אין בהם נפתל ושקר"
"ומדוע איפוא לא בחר לו ה׳ נביא מקרב בני ישראל ?
"עוד לא הגיעה עת הרצון" ענה בוסתנאי "עוד לא טהרו בני האדם ולא הזכו לקבל תורת ישראל בעצם טהרתה, ודע לך מחמד כי אם גם הקימך ה' ללמד תורה לרבים עמים, לא נקראת כי אם לסקל המסלה לפנות הדרך לפני תורת ישראל — אשר תגלה ותראה בהדרה באחרית הימים.
"בוסתנאי! אמר מחמד "בואה גם אתה בברית האישלאם ,וכל אחיך היהודים ימשכו אחריך .ואנכי אתן לך את בתי לאשה, ואחרי תעצור בעמי"
״כדברים האלה" ענה בוסתנאי "דבר אלי כוסדראי מלך פרס ולא שמעתי אליו וגם אתה אל תשחת דבריך הנעימים .אנכי לא אבגוד באמונתי ,אך מה לך מחמד וליהודים ? הן כל הארץ לפניך ומשלת בגוים רבים, הבאים בבריתך יכבשו ארץ מצרים, סוריא ,ארם נהרים, פרס, יכוננו להם כסא באפריקא ,ותקעו להם יתד בהישפאניא, ומה יועילוך היהודים המעטים האלה ,הנח להם ויעבדו את אלהיהם כאשר עבדוהו עד היום .ואתה הסכת ושמע :ה׳ נתן עז וממשל לבני ישמעאל למען יהיו סתרה על היהודים ומגן בעדם ,ולא למען הכריתם ואבדם. - הקשיבה לקול דברי בן אבדאללה ושמע עצתי ! — צירי וואדי־אל־קארא באו לחלות פניך ומחכים לחסדך, העתר להם ומשוך להם חסד וידעו כי מעתה תפלה לטוב את היהודים שומרי תורת משה.
"יהי כדבריך" אמר מחמד "ואתה עמוד עמדי ונחני בעצתך הטובה תמיד״
ברק ותלק הביאו את הבשורה הטובה לאחיהם בני וואדי־אל־קארא כי נעתר מחמד לשאלתם ,לעבוד את אלהיהם באין מפריע ,ובוסתנאי ואחאי נשארו במדינה.
הערה *) המאמר הזה נמצא כצורתו בס׳ נסתרות דרבי שמעון בן יוחאי דפוס שאלוניקי שנת 1743.:
- ^ ראו ערך צפיה בויקיפדיה העברית וSafiyya bint Huyayy בויקיפדיה האנגלית