באר היטב על אורח חיים תרנג
סעיף א
[עריכה](א) להריח: לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הוקצה כל ז' כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די"א דכיון דלא עביד לריחא לא שייכא בו ברכה הנותן ריח טוב בפירות ע"כ אין להריח באתרוג כל ז'. וכ' סמ"ק ואותן המריחים כשמברכין על הנטילה מנהג שטות הוא עכ"ל ט"ז. ומ"א כתב נ"ל דהדס אסו' להריח בו אפי' בשבת דהוקצה לכל שבעה וכ"מ סי' תרס"ה אבל אתרוג מותר להריח בו בשבת כמ"ש בהג"ה סי' תרנ"ח ס"ב דהא עכ"פ עתה לאו למצוה עביד. ועוד נ"ל דדוקא כשמריח בו בשעת נטילתו לצאת בו אז י"א דאינו מברך אבל אם נוטלו באמצע היום להריח בו לכ"ע מברך מ"ד אפרי העומד לאכילה ונטלו להריח בו עסי' רי"ו ס"ה עכ"ל ע"ש.
סעיף ב
[עריכה](ב) שרי': דהזמנה לאו מלת' היא ועסי' (תרל"א) [תרל"ח] ס"א.