לדלג לתוכן

באר היטב על אורח חיים תריט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) שליח צבור:    ועכשיו אומר הגדול לבד. וצריך לצרף עוד שנים עם הגדול ושוהים עמו עד אחר ברכו ועיין ט"ז.

(ב) העבריינים:    והם העוברים על גזירות וחרמות הקהל מתירין להם כדי שיכלו להתפלל דכל ת"צ שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית ונוהגים לומר זה ג' פעמים.

(ג) שהחיינו:    ונכון לאומר' בלחש עם הש"ץ ויסיימה קודם הש"ץ שיאמר אמן.

(ד) יום:    משום דדומה להתרת נדרים שאין מפירין בשבת וי"ט ולכן צ"ל מבע"י ב"ח. והקהל אומרים כל נדרי עם הש"ץ בלחש דאין תנאי הש"ץ מועיל לציבור ד"מ לבוש ומנהג פשוט הוא להתעטף בטלית מבעוד יום ומברכין עליו וכ"כ האר"י ז"ל. ואם נתעטף בלילה אין לברך עליו ועיין ספר הכוונת ועיין יד אהרן. והבאר היטב אשר לפני לא דק בזה ע"ש.

סעיף ה

[עריכה]

(ה) שעומדים:    היינו בשעת תפלת ערבית אבל מי שעומד כל הלילה לא יוכל להתפלל בכוונה ביום כנה"ג. ויזהרו שלא ישהו נקביהם. ואם נחלשו יכולים לסמוך לשום דבר מהרי"ל ד"מ. וטעם העמיד' להיות דוגמת המלאכים ולכן הנשים לא יעמדו מט"מ. ומי שעומד פעם אחד ודעתו לעשות כן כל ימיו צריך התרה.

סעיף ו

[עריכה]

(ו) שירות:    ומי שעיף ויגע יאמר עכ"פ ד' מזמורים הראשונים שבתהלים קודם שישכב כי הם מסוגלים שלא יבא לידי קרי שבהם ש"י תיבות וד' מזמורים יעלה למנין קרי. וטוב שלא יעטוף בכרים וכסתות המחממין ועכ"פ לא יכסה רגליו של"ה והישן בבה"כ יישן במערב או בבה"כ של נשים דהישן בבה"כ עונשו גדול מצאתי. יה"כ שחל בשבת אין מקבלין שבת אבל מזמור שיר ליום השבת יש לאומרו. שכנה"ג.