באר היטב על אורח חיים תרז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תרז |

סעיף א[עריכה]


(א) להתודות:    ויכה באגרוף על החזה והאר"י ז"ל ע"פ ס"ג. ובמדרש קהלת שיכה על הלב וכתב של"ה ראוי להתודות אחר אכילה ג"כ קודם חשיכה.

סעיף ב[עריכה]


(ב) הרשות:    אפי' בקול רם ודוקא בחטא מפורסם אבל בחטא שאינו מפורסם אסור לאומרו בקול רם. מ"א.

סעיף ג[עריכה]


(ג) מעומ':    וישחה כמו במודים של"ה. בע"ח יאמר בסתר ובגלוי. בשגגה וזדון. דצריך לבקש על הקל תחל' ועיין מ"א. סדר הוידוים בע"ח עולה חטאת עולה ויורד אשם ודאי ותלוי מכת מרדות מלקות ארבעים מיתה. כרת מיתת ב"ד מהרא"י. יאמר כפרה לחטאים וסליחה לעונות ומחילה לפשעים. מנהגים ושל"ה בשם רמ"א.


(ד) ויתודה:    ואין לדבר בשעת הוידוי. הגמ"נ.

סעיף ה[עריכה]


(ה) אינו:    ואחר אלהי עד שלא וכו' יאמר אלהי נצור לשוני וגו'. ד"מ.

סעיף ו[עריכה]


(ו) ארבעים:    האר"י ז"ל לא היה מקפיד על המלקות רק היו מלקין אותו ד' מלקות נגד ד' אותיות הוי"ה ואח"כ טבל לקיים באנו באש ובמים.


(ז) לצפון:    וה"ה איפכא פניו לדרום ולא ממעט אלא שלא יהא אחוריו למזרח או למערב שהם מקומות שהשכינה שרויה שם. לבוש ומ"א. וט"ז כתב דוקא יהפוך פניו לצד צפון שעיקר חטא האדם הוא מחמת ממון וכתיב מצפון זהב יאתה ע"כ מכניע עצמו לאותו צד להודיע שמשם בא לו החטא ע"ש.