באר היטב על אורח חיים תקמה
סעיף א
[עריכה](א) רבים: גזירת הדיינים והרשאה הוי צרכי רבים רש"ך ח"א סימן קי"ג:
וכתב המ"א וכל מה שמותר לכתוב מותר לעשות קולמוס ודיו לכך. ובשכנה"ג נסתפק אם מותר לשרטט ע"ש.
(ב) שלנו: היינו משיט"א. מ"א.
סעיף ב
[עריכה](ג) וגמרא: ומיירי שמגיה מתוך השכל איזהו טעות ואפשר שישכח אחר יום טוב העיון הזה ולא ירגיש בהטעות וזה הוי דבר האבד ט"ז ע"ש. ודיבוק האותיות וטשטוש שרישומה ניכר להעביר עליה הקולמוס שרי לתקן. לתפור יריעות ס"ת בעמוד אסור כ"א ע"י מי שאין לו מה יאכל ש"ת דב"ש תקמ"ה.
סעיף ג
[עריכה](ד) יריכו: אפי' בלא שינוי ובגלגל אסור דאווש' מילתא טובא. מ"א ועיין ט"ז.
(ה) בריוח: עיין מ"א ועיין סימן תקמ"ב סעיף קטן א'.
(ו) שרי: היינו לצורך המועד אבל שלא לצורך המועד ודאי אסור אפי' העשיי' ט"ז ע"ש. כתב הג"א הא דשרי לכתוב ולטוות דוקא כשלא כוון מלאכתו במועד וב"י כתב דאפי' כוון מלאכתו שרי כיון דדבר מצוה הוא וכתב המ"א ונ"ל דאם א"צ להניח' במועד אסור לו לכתוב הואיל וכוון מלאכתו במועד לא שרינן ליה משום שימצא פרנסתו בריוח ועוד בלאו הכי י"א דדוק' כשאין לו מה יאכל שרי עכ"ל.
סעיף ד
[עריכה](ז) חשבונותיו: ואם הם כתובים כבר רק שרוצה לסדרם אסור. ריב"ל מ"א.
סעיף ה
[עריכה](ח) אוסרים: ותוס' כתובה שרי לכ"ע. ועיין ט"ז שמיקל בכתובה ע"ש.
(ט) להחמיר: צ"ל ונהגו להחמיר לשנות אפי' וכו' וכ"ה בד"מ. והשינוי הוא שכותבין באלכסון ואע"ג דלא מיקרי שינוי אלא כשגוף האותיות שבורים מ"מ כיון שמדינא מותר אגרת שלום בלא שינוי כמ"ש המחבר אלא שנהגו לשנות די בשינוי זה אבל כתבי' האסור' לכתוב אסורים אפי' באלכסון עכ"ל ד"מ. ורוב פוסקים כתבו דמשיט"א לא מקרי כתב כלל ואפשר דמטעם זה נהגו להקל בכל הכתבים ויש להם על מה שיסמוכו. וקצת נוהגין לעשות שורה העליונה עקומה. וט"ז העלה דהמיקל בלא שינוי לא הפסיד ושפיר יש לסמוך על פסק ב"י ע"ש.
סעיף ו
[עריכה](י) שטר חוב: ואם נתן לו המעות מותר לכתוב דיש לחוש שמא ימותו העדים. מ"א.
(יא) אריסות: האחרונים העלו דאין חילוק בין מכירה לאריס וקבלנות דבשניהם אם נעשו קודם המועד ועתה רוצה לכתוב אם היה לו אונס שלא היה לו זמן לכתוב קודם מועד מותר בשניהם ואם לאו אסור בשניהם עיין ט"ז.
סעיף ז
[עריכה](יב) אסור: עיין ס"ק ט' מש"ש.
(יג) מותר: אפשר דה"ה בלוחות שלנו. מ"א.
סעיף ח
[עריכה](יד) להעתיקה: שלא ישכחנה. וה"ה אם למד מעצמו דבר חידוש מותר לכתוב וכן הב"ח כתב חיבוריו בחול המועד. ואם יצטרך לכתוב אות גס יכתוב דרך שבירה. ט"ז ומ"א. אבל חשבון התקופות אסור לכתוב מ"א. ואסור לתקן קונטרס כדי לכתוב עליו אחר המועד. ב"י.
סעיף יא
[עריכה](טו) חובותיו: מי שברח בממון אחרים מותר לכתוב עליו גזירות הדיינים והרשאה וטוב לעשות בצינעה אבל אם הדבר בטוח שיחזור לעירו אסור רשד"ם. וכתב המ"א עליו ולא ידעתי למה יגרע מפסקי דינים ועמ"ש רסי' זה ס"ק א'.