באר היטב על אורח חיים תקלא
סעיף ב[עריכה]
(א) במועד: כדי שיגלח ערב י"ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול.
סעיף ג[עריכה]
(ב) אנוס: דלא מוכחא מלתא כ"כ ואפילו לא היה להם אומן מערב י"ט אסור. ב"י.
סעיף ד[עריכה]
(ג) ברגל: וב"ח פסק דוקא שהתירו לו קודם הרגל ולא שלמו לו ימי נידוי עד הרגל דאין נידוי שלנו פחות מז' ימים. אבל אם לא ביקש שיתירו עד הרגל לא חשיב אונס.
(ד) ברגל: ובזה נראה אע"פ שהיה יכול להתירו קודם הרגל לא מיקרי פושע שהי' בדעתו לקיים נדרו ונזירתו. מ"א.
(ה) הים: שלא בא בישוב עד ח"ה ב"י רי"ו. משמע דאם היה בערב י"ט במקום ישוב אסור לגלח בח"ה. ונ"ל דאם היה שני ימים או שלשה ימים קודם י"ט בישוב ובערב י"ט לא היה בישוב מותר לגלח בח"ה ומיהו דוקא כשבא ממדינת הים דאז מפרסמ' מלתא אבל בדרך אחר לא. מ"א. כתב בספר גן המלך סי' ס"ב כל אלו דמגלחין במועד מותרים לספר ע"י ישראל כיון שיש היתר בדבר ע"ש.
(ו) לטייל: אבל יצא להרויח או לראות פני חבירו שרי דמקרי דבר מצוה עיין ססי' רמ"ח.
סעיף ו[עריכה]
(ז) קטן: דלא שייך ביה טעמא שלא יכנס למועד כשהוא מנוול דלאו בר מצוה הוא. ובנ"י כתב דוקא כשיש שער רב ומצטער ע"ש. ודוקא לקטן מותר לגלח דצורך הרגל הוא. אבל לעכו"ם אסור לגלח דלא עדיף משאר מלאכות דאסור לעשותן במועד אא"כ אין לו מה יאכל עיין ססי' תקמ"ב ס"א. מותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד ומגלחין ע"י ספר ישראל גן המלך סי' ס"ב.
(ח) בפרהסיא: ואפשר דבקטן הנראה כגדול אסור לגלחו בפרהסי'. מ"א.
סעיף ז[עריכה]
(ט) שביעי: עיין סי' תקמ"ח סעיף ח'.
סעיף ח[עריכה]
(י) שפה: בין בתער בין במספרים ע"ת ע"ש. אפי' אינה מעכבת האכילה ומכ"ש דמותר לגלח לצורך המכה עיין מ"א.