באר היטב על אורח חיים תקז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תקז |

סעיף א[עריכה]


(א) תפחת:    ובתנורים שלנו יש להקל עיין מ"א.


(ב) באנטיכי:    שמשמר החום הרבה אפי' אחר י"ט ולא אמרינן שמחמם בי"ט לצורך חול.

סעיף ג[עריכה]


(ג) לחתות:    אלא אם כן תקנו מעי"ט מטעם זה נראה דה"ה אסור ליקח עץ לעשות ממנו בריח הדלת דה"ל ג"כ מתקן מנא אלא אם כן תיקנו מעי"ט. ט"ז.

סעיף ד[עריכה]


(ד) שלנו:    מ"מ אם התנור גדול וגרף מקצתו ואפש' לאפות באותו מקצת אלא שהוצרך לכבדו שלא יגע בפת שמא יהא נחרך אסור. ב"ח ועמ"א וט"ז.

סעיף ה[עריכה]


(ה) שמכבה:    אבל אם כבר גרף רק שרוצה לגרוף פעם אחרת הגחלים קטנים ליפות אסור מאחר שמכבה יש"ש ב"ח מ"א. וכתב האגודה אחר שכבדו התנור אסור לטבל המכבדת במים לכבותה שלא תשרף.

סעיף ו[עריכה]


(ו) שלנו:    ורש"ל מתיר אפי' בתנורים שלנו. ודוקא כשצריך לאכול אבל אם אין צריך לאכול רק שמערים לאכול מעט ממנו אסור עכ"ל (אבל בספר אליה רבה הוכיח בראיות ברורות דאסור בתנורים שלנו בכל ענין).

סעיף ז[עריכה]


(ז) סי':    וטיט שמונח ברחוב אם אין צריך גיבול לא בעי' סי' אם היה דעתו עליו עמ"א.


(ח) אפר:    ורש"ל מחמיר גם באפר לגבל מים רק להניחו עליו כך.