באר היטב על אורח חיים תפה
סעיף א
[עריכה](א) אסור: כיון שחל על מצה דרשות חל נמי על מצה של מצוה. וכופין אותו לשאול על שבועתו. ב"ח ועיין יורה דעה סי' רל"ו.
(ב) לוקה: דהוי שבועת שוא דאין שבועה חל על דבר מצוה. ואם נשבע על מרור וד' כוסות שבועתו חל כיון שהם דרבנן. וכן אם אמר קונם אכילת מצה עלי בליל פסח אסור דנדר חל על דבר מצוה עיין ביורה דעה סי' רל"ט. וכופין אותו לשאול על שבועתו או על נדרו כמ"ש ס"ק א' ועח"י. הרב בעל ראש יוסף נסתפק אם כשאמר שבועה שלא אוכל מצה סתם ואח"כ פי' כוונתו דמה שנשבע היינו בליל פסח מה יהא דינו וע' יד אהרן באורך מזה.