באר היטב על אורח חיים תלא
סעיף א[עריכה]
(א) בתחלת: פי' סמוך לכניסת הלילה רי"ו ור"ן מ"א והח"י פסק דהבדיקה צריך להיות בלילה ממש אחר צאת הכוכבים ולא בה"ש. (והראב"ד דייק מלשון אור דר"ל שישנו עדיין קצת יום דמשום לישנא מעליא לא ה"ל לתנא משים אור לחושך ור"פ ס"ל דביה"ש דוקא ומזה דייק בח"י כשלא קרא ק"ש קודם בדיק' ובאים שני חיובים כא' יקרא תחילה כי תדיר היא ע"ש.
סעיף ב[עריכה]
(ב) שלא יתחיל: וחצי שעה קודם הזמן אסור דילמא אתי לאמשוכי ומי שלא בדק בלילה אסור ביום עד שיבדוק.
(ג) ולא יאכל: וטעימה בעלמא שרי והיינו פירות או כביצה פת כמ"ש ססי' רל"ב ע"ש.
(ד) לא ילמוד: והלומד שיעו' בבה"כ מותר דדוקא מי שלומד בביתו אסור שאינו מוכרח לקום ממקומו אבל זה ילך בודאי לביתו כנה"ג. וכתב המג"א ונ"ל דוקא מי שאומר דבר הלכה בלא פלפול אבל אסור לעסוק בפלפול אפי' אינו בביתו דבזה ודאי איכא למגזר דילמא ממשכ' ליה שמעתא. כ' הב"ח מי שלא התפלל ערבית עם הציבור מתפלל בביתו קודם הבדיקה דאיכא למיחש שמא יטרד בבדיקתו וישכח מלהתפלל אבל מי שמתפלל לעולם ערבית ביחידי בלילה יבדוק תחלה כיון דדש ביה לא ישכח: ומ"א כתב כיון דזמן הבדיקה הוא קודם צ"ה יבדוק ואח"כ יתפלל אחר צ"ה ואם לא בדק עד אחר צ"ה יתן לאחר לבדוק והוא יתפלל. ואי ליכא אחר יעשה כמ"ש הב"ח ועס"ק א' מש"ש. ואותן הרגילים להתפלל ערבית ביו"ד יתפללו תחלה בבה"כ דטורח הוא לקבצם אח"כ. מ"א.
(ה) שצריך: ואם אמר לחבירו שיזכיר לו הבדיקה מותר כדלעיל סימן רע"ה ס"ג עט"ז.