באר היטב על אורח חיים תיז
סעיף א
[עריכה](א) ר"ח: שבת שלפני ר"ח מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגינו ועסי' (רכ"ד) [רפ"ד] ובכה"ג כתב שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב. וכתב בספר יראים דאין זה קידוש ב"ד אלא שמודיעים להעולם מתי ר"ח עכ"ל ומ"מ נהגו לעמוד בשעת אמירת ר"ח ביום פלוני דוגמת קידוש החדש שהיה מעומד. ובמנהגים כ' כשמברכים החדש א"א בקרוב כדי שלא יהא רק כ"א תיבות כמנין השם של אהיה וגימטריא א"ך טוב.
(ב) והנשים: לפי שלא פרקו נזמיהם לעגל ניתן להם ר"ח לי"ט. טור.
(ג) המנהג דמעיקרא הכי קבילו עלייהו ב"י: ודוקא שהתנו בפירוש אבל בסתם אין להקל להם כלל כנה"ג. ואף במקום שנהגו לעשות אין הבעל יכול לכופה ולעבדיו העברים אין יכול לכופן למלאכה כבידה ובעצמו מות' אפי' מלאכ' כבידה ב"ח ע"ש. נהגו קצת להתענות ער"ח ואם חל ר"ח ביום א' מתענין ביום ה'. ב"ח סימן תרפ"ו ומנהגים. ואם חל ר"ח בשבת מתענין ביום ו' וכ"מ סי' ת"ע אבל הרמ"ע כתב בתשובה דלעולם יש להתענות יום הכניסה שלפני המולד. ושמעתי שהמקובל מהר"י סרוק התענה ביום המולד עד שהגיע המולד ואז אכל אפי' חל המולד בחצי היום ועכ"פ מי שיש לו מנהג צריך לנהוג כך ואסו' לשנותו עד שיתירו לו נדרו. ופשוט דאפילו בערב שבת צריך להשלים כמו שכתב ביורה דעה לענין יום שמת בו אביו דאפילו חל פעם ראשון בחול צריך להשלים אפי' אם חל אח"כ בע"ש ה"ה כאן אם השלים בפעם הראשון צריך לנהוג כן לעולם ואם בפעם הראשון לא השלים אפילו בחול א"צ להשלים ומיהו במקום שעושין ממנו ת"צ וקורין ויחל והוא נמנה עמהם צריך להשלים עססי' רמ"ט וסי' תקע"ב ס"ב ונ"ל מנהג טוב לו' הסליחות קודם תפלת המנחה כי מן המנחה ולמעלה חל ר"ח מ"א. וכ' עוד המ"א בסי' תקע"ט סק"ו דבער"ח במקום שאומרים דברי כבושים יאמרו קודם התפלה ע"ש ומ"ע כ' שימהרו בסעודת הלילה שלא ליכנס בה כשהוא מעונה עמ"א ובע"ש אין לו' י"כ קטן כי אם ביום ה' עסי' תק"נ ולענין אם יש שום חשש להתענות ערב חנוכה בעבור ר"ח טבת עיין דבר שמואל סי' של"ט ועסי' תר"ע סק"ב מ"ש שם.