באר היטב על אורח חיים שצז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף ב[עריכה]

(א) בינונית:    היינו אורך ב' מנעלים מנעל א' מקום מצב הרגל ומנעל הוי בין רגל לרגל מהרי"ו סע"ה ובסימן ש"א ס"א.

סעיף ג[עריכה]

(ב) כליו:    מיירי במלבוש ועיין סי' ת"ג. מ"א.

סעיף ה[עריכה]

(ג) לרועה:    אפי' לרועה עכו"ם עיין ססי' ת"א. מ"א.

(ד) לשני:    אע"פ שמעי"ט מסרה לשניהם ובי"ט בירר דבריו שמסרה לאחד מהן אפ"ה הוי כרגלי שתיהן לפי שלא בירר דבריו מעי"ט.

סעיף ז[עריכה]

(ה) כרגלי:    אפילו עירב רועה ד' אלפים לרוח א' אינו מעכב על מי שלקחו ממנו מלהוליכה לרוח שכנגדו. רש"י עיין ט"ז.

סעיף י[עריכה]

(ו) שניהם:    לפי שבין השמשות ינק כל אחד מחבירו.

סעיף יב[עריכה]

(ז) העיסה:    ולא אמרינן דליבטל מים ומלח בעיסה דכיון שבאו לתקן העיסה ה"ל כמין במינו ולא בטל בדשיל"מ עיין סי' תקי"ג ועיין סי' שי"ח סס"ט.

סעיף יד[עריכה]

(ח) אותה העיר:    ואם עירב אחד מהעיר יכולים להוליכן עמו וה"ה אם נתנן לעכו"ם אבל מילאן עכו"ם אין יכול להוליכן אלא למקום שכל אנשי העיר יכולין לילך. מ"מ ר"ן מ"א.

סעיף טו[עריכה]

(ט) המושכים:    אפי' אין נובעין כיון דניידי לא קנו שביתה.

(י) הנובעים:    אע"פ שאין יוצאין חוץ ממקום נביעתן. מ"א.

(יא) מחוץ:    גשמים היורדים בי"ט סמוכים לעיר הם כרגלי אנשי אותה העיר וכ"ש כשירדו לתוך העיר עצמה דלא קנו שביתה באוקיינוס או בעבים דמניד נייד שם יש"ש גמרא. ומשמע בתוספות דף מ"ו דתוך התחום מקרי סמוך לעיר. מ"א ע"ש.