באר היטב על אורח חיים שצב
סעיף א
[עריכה](א) קנין יחיד: פי' שבנאה יחיד לעצמו שישכירנה לאחרים או שמכרה אחר כך לרבים או שבנאה להושיב בה דיורין ומשייר לעצמו דרכים ופלטיות וסרטיות כדרך שהמלכים עושין. מגיד משנה.
(ב) אין: וצ"ע דלא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דס"ל כרש"י דאין נקרא רבים פחותין מס' רבוא וכ"מ בהג"מ פ"ה ה"א.
(ג) ששיירו: עיין בגינת ורדים כלל ג' סימן כ"ג וביד אהרן.
(ד) ואם: צ"ל אם היו הנשארים רבים ואסורים לטלטל וכו'. ט"ז.
(ה) היכר: אפילו איכא עכו"ם בהדין מתא אין יכולין לערב יחד מהריב"ל כנה"ג ובשם הר"ן כתב דעכו"ם הוי שיור וכתב בגינת ורדים שם דמקום המשויר שאמרו אם דרים בו ישראלים צריך לעשות היכר וסימן כדי שלא יאסור על בני העיר והיינו כשישראלים דרים שם אבל אי עבדי שיור מקום שאין דרים בו ישראל א"צ לעשות היכר והבדל למקום המשויר ואפי' בית שבאמצע דרך מהני להיות שיור אע"פ שמכאן ומכאן הם בכלל ההיתר ע"ש ועיין מ"ש עליו מהר"י שבבו.
(ו) פסין: ומ"א כתב דבעיר של רבים א"צ היכר בין מבוי למבוי כנ"ל ברור עכ"ל.
סעיף ב
[עריכה](ז) וסולם: אבל לקולא נחשב כפתח.
סעיף ד
[עריכה](ח) מצבה: היינו אצטבא גבוה ד' טפחים (וכ"פ הב"ח).
(ט) לחצאין: ובזה לא מהני מצבה. מ"א.
סעיף ו
[עריכה](י) קורה: עיין מ"א שהניח דבר זה בצ"ע.