לדלג לתוכן

באר היטב על אורח חיים רפח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) עד ו' שעות:    ולשם תענית אפי' שעה א' אסור מהרי"ל. וא"כ שלא כדין עושין קצת קהלות שמתענים בשבת עד חצות על הגזרות מ"א. וכן הש"ץ דמנגן ואין יוצאין מבה"כ עד אחר שש ובפרט בחורף ומכ"ש ביו"ט מלבד בר"ה עי' סי' תקפ"ד סס"א.

סעיף ב

[עריכה]

(ב) הצער מלבו:    וט"ז כתב דוקא מחמת רוב דבקות בהקב"ה מותר לבכות וכ"ה מצוי במתפללים בכוונה אבל כדי שיצא הצער מלבו לא ע"ש (ובאליהו רבה התיר).

סעיף ד

[עריכה]

(ג) תענית חלום:    ואם חבירו ראה עליו חלום רע אין להתענות בשבת שכנה"ג ע"ל סי' ר"ך. ויבלה כל היום בתורה ובתפלה ויוכל לומר חטאתי עויתי פשעתי. סדה"י. כתב הט"ז דאם הרהר ביום וחלם בלילה אין לו להתענות בשבת ע"ש ועיין בתשובות חינוך בית יהודה סי' ג' ובשבות יעקב סי' ל"ד.

(ד) ביום ראשון:    ואם ביום ראשון הוא תענית חובה צריך להתענות יום אחר מ"ב סי' צ"ג ובש"ג פ"ג דשבועות כתב דא"צ תענית אחר. ויש להורות כמ"ש המ"ב וכן פסק הע"ת וכ"מ בסי' תקס"ח ס"ה ע"ש. וכנה"ג פסק כהש"ג מטעם ספק נפשות להקל וכ"פ הט"ז ע"ש שכתב דאפילו אם התענה בעי"כ א"צ למיתב תענית לתעניתו אפי' לא התענה בי"כ מחמת אונס ועיין בס' הלכה ברורה מה שהשיג עליו. ובתשובת שבות יעקב ח"ב סי' ט' הליץ בעדו ע"ש. ונ"ל דאם יום ראשון הוא יום ראשון של סליחות עולה לו לד"ה אם אינו רגיל להתענות כל שנה דהא אינו חובה כמ"ש סי' תקפ"א. אבל מי שיש לו מנהג להתענות ביום ראשון צריך להתענות תענית לתעניתו ביום אחר. מ"א ועיין בשכנה"ג.

(ה) חנוכה:    אבל שאר ימים שאין מתענין בהם כגון יומי דניסן או סיון או א"ח יש להתענות בהם וה"ה בין יוה"כ לסוכות כנה"ג בשם הר"ש הלוי סי' ד' ובדרישה העתיק בשם רמ"א דביום שאין אומרים תחנון אין מתענין ובר"ח ניסן וה"ה ר"ח אב מתענין עי' סי' תקע"ג וסימן תק"פ וה"ה בע"פ. מ"א. ולענין כשמתענין באותן הימים על תענית חלום ודאי לא בעי למיתב תענית לתעניתו אבל בח"ה וי"ט שני צריך למיתב תענית לתעניתו. שכנה"ג ע"ש וכ"כ ע"ת.

(ו) היום:    ואינו מתפלל עננו עי' סי' תקס"ב. מ"א. ובחול בכה"ג א"צ להתענות. מצאתי.

סעיף ה

[עריכה]

(ז) ס"ת:    ה"ה תפילין. מ"א.

(ח) או יה"כ:    בספר קרבן מנחה סי' שפ"ו כתב ואני כשרואה יה"כ עושה י"ט דרמז שמתכפרין לו עונותיו וכ"ש בשעת נעילה ע"ש.

(ט) או קורות:    וברבה פרשת מקץ איתא שפתרו לאשה שתלד זכר וכן הוה לה.

(י) רעים:    ועל הפסד ממון לא יתענה בשבת ספר חסידים סי' תתס"ח. כתב של"ה שאף באלו ג' החלומות אין להתענות בשבת אא"כ נפשו עגומה עליו וכשיתענה ימצא נחת רוח. וכששאלוהו על חלומות בשבת היה רגיל לפסוק שלא יתענה בשבת אלא יקבלו עליהם להתענות ב' ימים בחול וז"ל מג"מ יפה הורית שלא להתענות בשבת אלא אותן ג' בלבד ושלא להתענות אם ראה בחלום שנפל ס"ת מידו ע"כ וכתב הריב"ש אם מצטער בתענית יותר ממה שמצטער בפחד החלום אסור להתענות בשבת דאפי' בחול אינו מצוה עיין מ"א.

סעיף ז

[עריכה]

(יא) או לאחר:    פי' שעה מועטת כדי שלא יצטער.

סעיף ח

[עריכה]

(יב) מהצרות:    מותר ליפול על פניו ביחיד אם צריך לרחמים מהר"ם סי' תר"ג. מ"א.

סעיף י

[עריכה]

(יג) המסוכן:    אבל שאינו מסוכן ביומו אסור לברכו כ"כ מהרי"ו שהסכימו כל הרבנים וכ"כ ב"ח ולברך המקשה לילד לכ"ע מותר שהתינוק הוא צדיק ויכריע כל העולם לכף זכות מהר"י על שם הסמ"ג ול"נ דקטנים אינם נכנסים למנין דהא אינן בני עונשין מ"א. וי"ל בתוך מי שבירך לחולה שבת היא מלזעוק וכו' עיין מ"א.