באר היטב על אורח חיים רלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים רלב |

סעיף א[עריכה]


(א) בקול רם:    ומ"מ בת"צ לא יעשה כן לכתחלה כיון שאומר הש"ץ ענינו בברכה בפ"ע והקהל אומרים כדרכן ליכא י' דצייתי לש"ץ ומ"מ אם השעה דחוקה מאוד יתפלל מיד בקול רם ויאמר הש"צ ענינו והקהל יאמרו בש"ת רלנ"ח מ"א וע"ל סי' קכ"ד ס"ב מש"ש. והאר"י ז"ל לא הניח לאומרה בקול רם אלא בלחש ואח"כ בקול רם אפי' אחר שקיעת החמה אפי' בע"ש.

סעיף ב[עריכה]


(ב) למנחה:    היינו חצי שעה קודם. ולא יחזיק אז ילד בחיקו שמא יטנף בגדיו ובעוד שיחזור אחר המים יעבור זמן מנחה או יתאחר לבוא לבה"כ. ספר חסידים סי' י"ח.


(ג) סעודה קטנה:    דלמא אתו לאמשוכי. כתב מהרי"ל בהלכות פסח ונ"ל דה"ה מי שלא התפלל ערבית עם הציבור אסור במלאכה ובלמוד עד שיתפלל אבל בשחרית כיון שהציבור מתפללין לא חיישינן שמא יפשע ומה"ט נהגו לאכול אחר זמן מנחה קטנה ועוד דהשמש מזכיר וקורא לבה"כ אבל במקום שאין שם מנין אסור ללמוד בשחרית קודם שיתפלל עכ"ל. וכ"ה לעיל סי' פ"ט ס"ו והא דאמרינן בברכות שלא יאמר אדם אוכל ואשתה תחלה ואח"כ אקרא ק"ש אלא נכנס לבה"מ וקורא ושונה ואח"כ קורא ק"ש מיירי קודם זמנה דהיינו חצי שעה קודם הזמן דאסור באכילה ומותר בלימוד כדי שלא יהא יושב ובטל חצי שעה אבל כשהגיע הזמן אסור ללמוד אא"כ במקום שיש ציבור ע"ל סימן פ"ט ס"ו. מ"א.


(ד) התחיל:    אפי' אחר מנחה גדולה אין מפסיקין אפי' כשיגיע זמן מנחה קטנה ואם התחילו סמוך למנחה קטנה מפסיקין אפי' יש שהות. וכל הפטור ומפסיק נקרא הדיוט עיין מ"א.


(ה) להפסיק מיד:    אפי' עוד היום גדול כל שיודע שתמשך סעודתו עד שתחשך צריך להפסיק מיד. ואפי' התחיל בהיתר מפסיק. מ"א.


(ו) ידיו:    ולמי שרגיל להתיר איזורו בשעת אכילה משיתיר איזורו אפי' קודם נטילה.


(ז) עוברת:    ע"ל ס"ק ה' דאפי' עוד היום גדול צריך להפסיק אם יודע שתמשך סעודתו עד שתחשך. כתב ב"ח כשיש חתונה בשבת ולא יצאו מבה"כ עד אחר חצות יתפללו מנחה בצבור ואח"כ יאכלו דסעודת נשואין הוי סעודה גדולה אבל סעודת שבת בביתו לא מיקרי סעודה גדולה.


סעיף ג[עריכה]


(ח) כביצה:    דוקא ולא יותר. ונ"ל דלשתיה יותר מכביצה נמי אסור עיין מ"א.