באר היטב על אורח חיים קעה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים קעה |

סעיף א[עריכה]


(א) והמטיב:    כתב מהרי"ל י"א שאין מברכין הטוב והמטיב בליל פסח שלא להרבות בכוסות עכ"ל. וכתב המ"א ונ"ל שלא ישתה מב' מינין אבל אם הביאו לו מין אחר צריך לברך מאחר שנזכר בגמרא. אם בירך בה"מ על היין א"צ לברך הטוב והמטיב דהא כבר אמר הטוב והמטיב בבה"מ. מ"א.


(ב) הראשון:    וכנה"ג הביא פוסקים דס"ל דאין מברכין. והרדב"ז סי' קכ"ה הכריע דאם יש להם מן הראשון ולא רצו בו והביאו אחר מברך ע"ש.


(ג) כשבירך:    כתב זה לתרץ דברי ש"ע אהדדי דכאן כתב אם היו לו תחלה ב' יינות מברך הטוב והמטיב ובסעיף ג' לא כ"כ. ע"כ תירץ רמ"א דכאן קאי על הברכה דדוקא אם לא היו בשעת ברכה שניהם לפניו. דאם היו היינו סעיף ג' וב"ח פי' דבס"א איירי שעבר ובירך על הגרוע ע"ש. וע"ז פי' דבס"א מיירי בנסתפק איזה עדיף. וס"ג איירי בידוע שהוא גרוע יותר והעלה ומי שלבו נוקפו לברך ב' ברכות ביש ספק יסלק מן השלחן א' מהם ואח"כ יברך על א' מהם בפה"ג ואח"כ על השני ברכת הטוב והמטיב ובזה יצא לד"ה ע"ש. ועיין בשכנה"ג ובפרח שושן כלל א' סי' י"ב האריך והעלה כט"ז ע"ש.

סעיף ב[עריכה]


(ד) לגוף:    ואם שתה לבן תחלה ואח"כ אדום שהוא משובח יותר מברך. ב"ח. ובסתם אינו מברך. מ"א ושכנה"ג וע"ת.

סעיף ד[עריכה]


(ה) עמו:    כתב הל"ח ראובן ושמעון ששותין כל אחד מיינו ושוב נתן ראובן לשמעון כוסו לשתות צ"ע אם יברך הטוב והמטיב כיון שאין שינוי יין אלא לשמעון עיין מ"א. ובתשובת גינת ורדים כלל א' סי' מ' כתב אפי' יש אחר עמו ולא שתה מן היין הראשון ואח"כ בא להם יין אחר ורוצים לשתות שניהם גם יחד מן היין הב' אין לו לברך הטוב והמטיב דמטיב לאחרינא ליכא כיון שלא שתה חבירו מן היין הראשון. אמנם אם גם עתה אחר שבא לפניהם יין אחר גמרו דעתם לשתות גם מן הראשון מברך הטוב והמטיב ע"ש שכתב דבזה נפשטה השאלה של הרב ל"ח. ובתשו' פרח שושן כלל ד' סי' י"ב האריך והעלה דבין אם שתו ראובן ושמעון מהיין הא' ומהיין הב' לא שתה אלא אחד מהם ובין אם הוא בהיפך בכולם יש להסתפק ע"ש. וספק ברכות להקל עיין מ"א ס"ק ה'.


(ו) לא:    כתב במרדכי ס"פ הרואה דהאכסנאי והאורח לא יברך הטוב והמטיב כי אין זה הטבה כיון שאינה שלו ע"כ. ופי' הב"י דעתו שהאורח לא יברך רק הבע"ה והוא חולק עליו למה לא יברך על מה שהזמין לו הקב"ה מיני יינות לשתות אעפ"י שאינו שלו ע"ש. והב"ח כתב דהמרדכי ס"ל שהאורח לא יברך אלא הבע"ה מברך והאורח יוצא בברכתו וכתב דהכי נקטינן וכ"פ הש"ג. והמ"א חולק וכתב דספק ברכות להקל ולא יברך לא האורח ולא הבע"ה כשאין בשלחן אחד מבני ביתו. ומ"מ כתב דאם הבעה"ב נותן הקנקן על השלחן כמו שעושין בסעודות גדולות כולן שווין לטובה ומברכין הטוב והמטיב. ואם אין שותין כאחד רק כל אחד בחדר אחר פשיטא דאין לברך ע"ש ובתשובת פרח שושן כלל א' סי' י"ב האריך והרבה להקשות על המ"א והעלה דהאורח יכול לברך הטוב והמטיב וכן בע"ה השותה עמו וכן ראיתי נוהגים בפני גדולי הדור לברך האורח הטוב והמטיב וכ"כ הרב אור חדש דף כ"ט ס"ק ח' ונתן טעם משום דהוי כאלו נותן לו היין המובא כולו במתנה וכדידיה דמי ע"ש. לכן כדי לצאת מספק כשנותן הבע"ה לאורח לברך י"ל האורח לבע"ה או הבע"ה לאורח דבזה שנותן לו לברך הוי היין כלו שלו כדי שיוכל לברך הטוב והמטיב אליבא דכ"ע. או יאמר שהמחצית היין יהיה שלו שאם נותן לו את כלו שוב לא יוכל בע"ה לברך עליו הטוב והמטיב עיין בפרח שושן סימן י"ב שם.

סעיף ה[עריכה]


(ז) לשתות:    עיין גינת ורדים כלל א' סי' מ"ד מ"ה וביד אהרן. הטעם שתקנו הטוב על היין ולא על הפת עיין לבוש ובכנה"ג ובס' שמע שלמה דף ל"א ע"א.