באר היטב על אורח חיים קנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים קנא |

סעיף א[עריכה]


(א) ראש:    ובעון זה נהפכין הבה"כ לבית עכו"ם סמ"ק. אסור לשחוט בבה"כ מבי"ט מ"א. כתב הרא"ם ח"א סי' ע"ט דאפי' נעשה בבה"כ עבירה שמצאו לשמש מתעולל עם נערה אחת שמותר להתפלל שם וכל קדושת בה"כ עליו ע"ש כתב בשארית יוסף סי' כ"ח שכיני בה"כ שמגיע מהם ריח רע לבה"כ צריכים להרחיק ע"ש.


(ב) מדוחק:    עמ"א וט"ז.


(ג) העיר:    פי' שמת קרוב של הגדול.


(ד) שמועה:    פי' של תורה האר"י ז"ל היה נזהר מאוד שלא לדבר בבה"כ אפילו דברי מוסר פן ימשוך ממנו דברי חול.

סעיף ג[עריכה]


(ה) בבה"כ:    וחייב לגעור באותן הישנים בבה"כ מכ"ש אותן שישנים בשעת הדרשה שאז עבירה גוררת עבירה ומסיר אזנו משמוע תורה. המתעטש בבית הכנסת אין אומרים לו רפואה מיימוני. עיין ט"ז. (ובאליהו רבה התיר במקום שמותר להפסיק והביא ראיה לדבריו ועיין ספר חסידים סי' תתרי"א. מצא דבר בחצר ביה"כ זכה בו ולא אמרינן דחצר להקדש (אגודה ריש מעילה). ושיחת הילדים איסור גדול בבה"כ של"ה).

סעיף ד[עריכה]


(ו) בתוכו:    ולא יכניס מטתו לשם. מ"א.


(ז) השנה:    שאין בה קלות ראש דאין עולין לה אלא בפת וקטניות.

סעיף ה[עריכה]


(ח) מותר למי:    צ"ל מצוה למי וכו' מ"א ע"ש ועיין ע"ת.

סעיף ז[עריכה]


(ט) בו:    דוקא שלא בשעת תפלה והאר"י ז"ל היה נזהר מרקיקה אפילו שלא בשעת התפלה.

סעיף ט[עריכה]


(י) לכבדן:    רבינו יעקב היה מכבד בזקנו לפני ארון הקודש. ספר חסידים מ"א.

סעיף י[עריכה]


(יא) שחרבו:    אפילו בח"ל ר"י בי רב. מ"א.

סעיף יא[עריכה]


(יב) התנו עליו:    דוקא התנו בפירוש אבל מסתמא לא. עיין מ"א.


(יג) בחרבנו:    דוקא שאין דעתם לבנותה. אגודה. מ"א.


(יד) תנאי:    היינו לקלות ראש כגון אכילה ושתיה וזריעה הוי קלות ראש ביותר ועגמת נפש. מ"א.


(טו) שבח"ל:    עיין מ"א ועיין במגילה דף כ"ח בתוס' ד"ה בתי כנסיות של בבל כתבו דמיירי בחרבנם אבל בישובם אסור. ואלו בד"ה ואעפ"כ אין נוהגין קלות ראש כתבו דמיירי בבנינם דאלו בחרבנם שרי בכל הני ע"ש וצ"ע. ועיין במהרש"א ובספר גופי הלכות.

סעיף יב[עריכה]


(טז) עליו:    ומ"מ שומר נפשו ירחיק מזה כנה"ג. וכתב ט"ז בילדותי הייתי דר בק"ק קראקא למעלה מבה"כ בבית מדרשי ונענשתי הרבה במיתת בנים ותליתי בזה.