באר היטב על אורח חיים קיג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים קיג |

סעיף א[עריכה]


(א) וסוף:    צריך לכוין כשכורע באבות תחלה לאות ראשון של שם הוי"ה ואות ראשון של שם אדנ"י דהיינו יא ובסוף יכוין הד ובמודים יכוין ונ ובסוף יכוין הי. קודם שיתפלל ימשמש בתפלין של ראש ויסגור עיניו ויניח ידיו זו על זו. האר"י ז"ל.


(ב) לשחות:    ויש מגמגמין לאיסור. מ"א.

סעיף ג[עריכה]


(ג) מגונה:    דאין לשחות אלא מה שתקנו ז"ל ומה"ט אין לשחות בירושלים או בבונה ירושלים דלא כמהרי"ל ד"מ. ואפשר שישחה מעט. מ"א. וכל זה הוא דוקא בתפלת י"ח אבל באינו י"ח יכול לכרוע ולהשתחות כרצונו והיינו דוקא במתפלל על עצמו ואתי שפיר בר"ע שאדם מניחו בקרן זוית זו ומצאו בזוית אחרת מרוב כריעות והשתחויות ומש"ה אין לשחות בוכל קומה לפניך תשתחוה וכו' דכיון דאינו אומר על עצמו אלא שעל כל העולם אומר ישתחוו לפניו ית'. ט"ז ע"ש.

סעיף ה[עריכה]


(ד) כ"כ:    דמחזי כיוהרא.

סעיף ו[עריכה]


(ה) במהירות:    כשיאמר ברוך יכרע בברכיו וכשיאמר אתה ישחה עד שיתפקקו החוליות. מ"א בשם הזוהר ושל"ה. ובס' משנת חסידים כתב בשם האר"י ז"ל כשאומר ברוך יכרע גופו וכשאומר אתה יכרע ראשו ע"ש וכ"כ בכוונת האר"י ז"ל בברוך יכרע גופו ובאתה יכרע ראשו ע"ש.

סעיף ז[עריכה]


(ו) בשם:    הקשה בר"מ פ"ק דברכות סימן י"ט הרי הכהנים ביה"כ כשהיו שומעין השם היו כורעים וכו' ע"ש ובמ"א ובבאר היטב אשר לפני הביא תירוץ ע"ז בשם הט"ז ע"ש. ואני אומר לא לבד ששקר ענה בו שט"ז לא הביא קושיא זו ע"ש אלא אף זה מה שתירץ הוא בשם הט"ז לאו תירוץ הוא ומחוסר הבנה והט"ז כתב אלה הדברים על ענין אחר ע"ש ס"ק ד' והעתקתי דבריו בס"ק ג'.

סעיף ח[עריכה]


(ז) וערב:    ואם הוא שר שרי כמ"ש ביורה דעה סי' ק"נ ע"ש וצ"ע. מ"א.