באר היטב על אורח חיים פה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים פה |

סעיף ב[עריכה]


(א) אסור:    לכן יחשוב שם חשבונות שלא יבא לידי הרהור. ס"ח מ"א. ובשבת יחשוב בבנינים וציורים של"ה. וע"ל סי' ס"ב ס"ק ג' בדין להרהר בברכה על מטתו.


(ב) בלה"ק:    ומדת חסידות להחמיר. ס"ח מ"א.


(ג) נאמן:    הראב"ד אוסר ברחום. וכ' הב"ח ויש להחמיר וכ"פ הפר"ח. מיהו בלשון לע"ז לכ"ע שרי. ודוקא שלום או רחום וחנון הוא דמותר להזכירן בלשון לע"ז. אבל שאר שמות שאינן נמחקין אסור להזכירן אפילו בלשון לע"ז. וכן שאר דברים של לשה"ק אסור לאומרן בלשון חול עטרת זקנים ע"ת. וע"ל סי' פ"ד ס"ק ב' מש"ש בשם הפר"ח.


(ד) נמחקים:    ל"ד דהא איכא שלום דאסור להזכיר שם כמ"ש סי' פ"ד.


(ה) האסור:    וה"ה אם נכנס בלבו הרהור עבירה מותר להרהר שם בד"ת דהוי לאפרושי מאיסורא. ס"ח מ"א (כתב ב"י מי שתלמודו שגור בפיו בבית הכסא או מרחץ והרהר לאונסו מותר. ופירש הפרישה כיון דאונס הוא בהרהורו יכול אפילו לבטא בשפתיו וכן משמע בזבחים דף קי"ב ע"ב).


(ו) קודש:    כההיא דאמר ליה רבי מאיר אין סכין בשבת והיה די שיאמר לו אל תסוך או איני רוצה שתסוך ואף על פי כן א"ל בלשון הוראה. כ"מ. כתב הר"ן אפילו בלא אפרושי מאיסורא שרי לומר לחבירו עשה לי כך וכך אף על גב דממילא הוי הוראה דהא א"ל טול בכלי שני ותן אף על גב דילפינן מינה דהפשירו לא זהו בישולו. מ"א.