באר היטב על אורח חיים כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים כא |

סעיף א[עריכה]


(א) שנפסקו:    ה"ה מקודם שעשאם בבגד דהזמנה לאו מילתא היא.


(ב) לאשפה:    ומהרי"ל נהג להניחם תוך הספר לסימן או לעשות בהם שום מצוה. וכ' ט"ז וה"ה סכך סוכה טוב שלא לעשות בו לצורך דבר שאינו כבוד למצוה שעברה. (ומותר להשתמש בטלית כשהתיר הציצית ובלבד שלא יהיה תשמיש מגונה ופשוט הוא. כ' בתשו' רמ"א סימן ט' אסור לעשות טלית של מצוה מתכשיטי כומרי עכו"ם. או לקנות מהם קרשים ואבנים לבנין ב"ה. אבל מותר ללבוש מלבוש שמקשטין בהם עכו"ם).

סעיף ג[עריכה]


(ג) לבית הכסא:    כ' הט"ז דוקא בד' כנפות שלבש תחת הבגדים אבל בטליתות של מצוה אין נכון שיכנס לבית הכסא. גם ההולכים בי"כ לפנות ומלובשים בקיטל צריף שיפשוט הקיטל כיון שבגד זה מיוחד רק להתפלל ע"ש.


(ד) שלא לשכב:    ובכתבי האר"י ז"ל ע"פ סוד שיש לשכב בלילה בטלית קטן. ועיין בס' אליהו רבה מה שמתרץ על קושית מ"א על ראיות האר"י ז"ל.

סעיף ד[עריכה]


(ה) ציציותיו:    ועליו נאמר וטאטאתיה במטאטא השמד. ובספר מצת שמורים האריף דאין איסור בזה משום ביזוי מצוה אלא הטעם שלא ידרוס עליהן ויפסקו. והקשה המ"א דבסי' כ"ג כתב דאם נגרר על הקברות אסור משום לועג לרש משמע דבעלמא מותר. וכן ההיא דציצית הכסת ע"ש והמחבר יד אהרן מיישבו ע"פ החילוק של הט"ז שכתבתי בס"ק ג' לענין בית הכסא. ה"נ כאן לענין שלא יהא נגרר הציציות יש חילוק בין טלית גדול או קטן דבטלית גדול שמיוחד רק להתפלל אינו ראוי והגון שיהיה ציצותיו נגררין בארץ. וההיא דבית הקברות ודציצית הכסת מיירי בציצית שבבגדיהם ע"ש ועיין בשכנה"ג.