באר היטב על אבן העזר קסה
סעיף א
[עריכה](א) מצוה: ומ"מ אין כופין אותו ליבם. תוס' ב"ש.
(ב) שכופין אותו: אפילו בשוטים. ב"י ב"ש.
סעיף ב
[עריכה](ג) לה: אפי' בשוטים. ואם מצאה היתר לנדרה מותרת לו ולא אמרינן דאסורה הואיל בעת שנפלה לפניו היתה אסורה מחמת נדר. ב"י ב"ש.
(ד) כהן וכו': ומ"מ אין כופין אותו לחלוץ. מלת מ"מ אין מובן ב"ש ועיין הרשב"א סי' תת"ב.
סעיף ד
[עריכה](ה) תקנו: ענין החלוקה עיין בתשובת שארית יוסף סי' ס"ה ובהר"ם לובלין סי' יו"ד ובמ"ב סי' ק"י דאין חולקין אלא שיעור כתובה ונצ"ב. ואין לאב ושאר אחים חלק בזה. והמותר אם יש אב נוטל האב ואם אין אב חולקין כל האחים והחולץ שוה בשוה ואין להחלוץ שום קדימה אלא החצי מכתובתה ונצ"ב שחולק עם החלוצה. ומבואר עוד שם אם בכל זאת לא התרצה היבם לחלוץ אין לפחות מחלק האב והאחים וליתן לו דמה להם בעיגון היבמה והקהלות א"י לתקן לפחות חלקן וצריכה היא לפייס אותו משלה. לפ"ז מ"ש לעיל סי' ק"ס ס"ק ז' בשם מהר"א ששון בשם מהר"י ווייל היכא דיבמה מתה האחים יורשים הכל ואין האב יורש כלום. ליתא לפי תיקון הקהלות עיין ב"ש ומבואר בפוסקים דחולקים כתובה ות"כ והנדוניא חוץ נ"מ שלה נוטלת היא בראש. עב"ש.
(ו) בחנם: ואם אח"כ אומר שרצונו לייבם אותה אין כופין אותו לחלוץ כי שמא הלכה מצות יבום קודמת והוי כמתנ' ע"מ שכתוב בתורה ב"ח ב"ש. ובתשובת מהרשד"ם חא"ה סימן ע"א ובתשובת מהר"א ששון סימן כ"ח איתא מ"מ יכולים לעשות הרחקות של ר"ת ושלא לדבר שלא לישא וליתן עמו ולא יאמרו שלא לדבר עמו עד שתחלוץ דאז הוי כפיה אלא לעשות הרחקה סתם שלא לדבר עמו ואם נתן שט"ח ולא כתב שיחלוץ בחנם אז י"ל השטר נותן שא"י לומר שרצונו לייבם אבל חליצה שיתן כוונתו כתקנת הקהלות מש"ה צריך לכתוב שיחלוץ בחנם. מי שאינו רוצה ליתן לאחיו שטר חליצה יש כח ביד ב"ד לכופו בזמן הזה שאין מתחתנים עם מי שאין לו שטר חליצה מ"מ אין לכופו ליתנו בחנם ויש לו ליתן כפי ראות עיני ב"ד תשו' שבות יעקב ח"ב סי' קכ"א אשה א' שהיא זקוקה לחלוצה ויש לה שט"ח מכל האחין ואח הגדול רוצה לדחות שתלך אל שאר האחים שהם רחוקים במדינות אחרים אין יכול לדחותה. שבות יעקב ח"ב סי' ק"ל. ודע מצות יבום כשרצונו לייבם רק לקיים המצות יבום ורוצה לגרשה מיד אחר ביאה הראשונה נמי בכלל מצות יבום. עיין ב"ש.