באר היטב על אבן העזר עא
סעיף א[עריכה]
(א) ובנותיו: אפילו אינו אמוד ואין זנין אותם לפי עשרו כמ"ש סימן ע"ג סעיף ו' לענין כסות. וחייב לזון אותם אפילו אם אמם מתה. ואם האב מת והניח בנים קטנים וגדולים חולקים בשוה וא"צ לפרוע להם מזונות עד שיהיה בני שש כי חיוב זה לזון אותם עד שיהי' בני שש אינו מוטל אלא על אביהן כל ימי חייו ולא אחר מותו. מהר"ם מלובלין סי' ע"ט. ומהריב"ל ח"ב סי' כ': ומהר"י ווייל בלקוטיו סי' י"א כתב היכא דאין לו לתינוק חייבין היורשים לזונו. האם אינה חייבת במזונות בניה הקטנים מהר"י ווייל שם.
(ב) חכמים: היינו כשאין להם ממון אבל אם יש להם ממון אין שום חיוב עליו ב"ח ב"ש.
(ג) שיגדלו: בדרישה הקשה למה עד שיגדלו הא אפי' אחר שיגדלו חייב לזון אותם בתורת צדקה לא יהא אלא קרוב אחר כמ"ש ביורה דעה סי' רנ"א עיין ב"ש בה"י וכנה"ג דף ל"ז ע"א סעיף ה'.
(ד) בנותיו: הלשון מגומגם והכוונה דכופין אותו להשיאן אבל אין כופין אותו כמה נדוני' שיתן להם דאין עליו חיוב רק להשיאן ועישור נכסיו לא תקנו חז"ל כשהוא חי בתשובת רש"ך ח"ב סי' קפ"א כ' דכופין לסיוע לנדן קרוביו ועיין במהרי"ק שורש קמ"ח.
סעיף ב[עריכה]
(ה) מנכסיו: אפי' הוא אמוד אין זנין לבניו לשלא בפניו ח"מ ב"ש.
(ו) בהכי: מיהו תוס' פ' נערה דמ"ח בד"ה ולא שאני לך וכו' כתבו דר"י חולק וס"ל דסבר' זו מהני דוק' בנשתטה אבל אם הלך למד"ה לדעת ולא צוה ליתן להם מזונות לא ניחא ליה אפי' נתן להם מזונות קודם לכן ע' ח"מ.