באר היטב על אבן העזר טו
סעיף א[עריכה]
(א) תופסין בהם: נסתפק בד"מ בערוה דרבנן אם קידש א' ואח"כ קידשה עוד אחר אז צריכה גט משני גם בחייבי לאוין דק"ל קדושין תופסין בהם אם קידשה שני אם צריכה גט מדרבנן משני ח"מ. והב"ש כתב עליו לא ראיתי שם ספק בדבריו אלא דס"ל בפשיטות דתופסין קידושין של שניהם. ואני אומר דלא ראיתי אינו ראיה. יראה הרואה בד"מ הנדפס בטור מצדו שכתב בפירוש וצ"ע אם קידש איסור דרבנן ובא אחר וקידשה אי צריכה גט משני מאחר דאינם קידושין מדאוריית' כלל אפשר דלא החמירו בה רבנן וצ"ע עכ"ל ע"ש. עוד כתב הח"מ הנה מה שנסתפק צריך לומר דוק' כשהיא על השני לאו ערוה כלל אבל אם היתה ערוה לשני כמו לראשון לא תפסו קדושין של השני וה"ה בחייבי לאוין הדין כן ע"ש. וב"ש חולק עליו ופסק אפילו אם היא ערוה ג"כ לשני תופסי' קדושין וצריכה גט ג"כ משני והביא ראיה מסי' מ"ב שמצא כתוב שהבי' ב"י ע"ש ואני אומר אין מביאין ראיה מן הדבר תימא דשם באמת תמוה הוא שצריכה גט משניהם דהא ממ"נ לא חיילי קידושי שני ע"ש וכן הקשה כנה"ג בסי' מ"ב בהגהת ב"י וכתב שם ששאל לרבו קושי' זו וכן בתשובת הרא"ש נתקשה בזה והניח בצ"ע עיין כנה"ג דף ע"ו ע"א.
סעיף יג[עריכה]
(ב) אבל בת אנוסתו: ה"ה בת פלגשו מותרת לו אחר מיתתו ב"ש.
סעיף כד[עריכה]
(ג) ויש מי שאוסר: ואם כבר נשא אשת חמיו כתב בתשובת צמח צדק סי' מ' אם נשא ע"פ בעלי הוראה מפורסמים לא תצא. וב"ש חולק עליו ע"ש וכ"כ בה"י ועיין ביורה דעה סי' קנ"ד לענין יהרג ואל יעבור נשמע שם על שניה יעבור ואל יהרג וכ"כ ש"ך. ואם נשא שני' ע"פ אונס ועבר האונס צריך לגרש אותה. ועיין ב"ש שכתב מה שכתב רש"י לא ילחצנה במלחמה שלא יבא עליה במלחמה לאו כוונתו דביאה הראשונה אסורה עד אחר הנשואין אלא כוונתו דלא יבא עליה במלחמה עד שמביאה לביתו ואז מותרת לו מיד קודם הנשואין ובזה מיושב כמה קושיות של תוס' עכ"ל. אישתמיטתא להב"ש דברי המזרחי בפרשת כי תצא שרוצה בתחילה ג"כ לומר כן ואח"כ דחה סברה זו והוכיח שעל כרחו לומר שרש"י ז"ל סובר שהביאה ראשונה ג"כ אחר כל המעשים הללו ע"ש.
סעיף כו[עריכה]
(ד) אחות אשתו אסורה: ואם קידש על תנאי ולא נתקיים התנאי הוי כאלו לא קידש ומותרת בקרוביו ב"ש. כתב הב"י הבא על א"א והיא אחות אשתו ומתה אשתו אח"כ. וגם אח"כ מת בעל האשה אם אסורה לו מטעם דנאסרה לבעלה כיון דבלא"ה היתה אסורה לו תמצא בכתבי מהר"ר איסרלן סי' כ"ט. וכתב ד"מ הנדפס מצדו שם דאסורה דכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל אע"ג דבשעה שהיה בועלה היתה בלא"ה אסורה לו משום אחות אשתו ע"כ. וכ"כ כנה"ג בשם הרדב"ז ח"ב וכן יש לדקדק מדברי התוס' פרק האשה רבה ד"ה אשת גיסו אסורה דקנסינן ליה קנסא וכו' ע"ש לפ"ז יש לומר דזהו פירש הרמ"א סי' י"א דכתב וה"ה אם נאסרה בשבילו לבעלה אסורה לו וק"ל. וכנה"ג העתיק עוד תשובת הרדב"ז ח"ב שכתב שה"ה לחייבי לאוין כגון אשה גרושה שנשאת ובא עליה כהן בעודה א"א ואח"כ מת בעלה אסורה לו עכ"ל. לא הבנתי דבריו דהא גרושה לעולם אסור לכהן.
סעיף כז[עריכה]
(ה) ובאו עדים: דוק' עדים אבל ע"א אינו נאמן שמתה אשתו שישא אחותה ב"ש. גם אינו נאמן ע"א שמעיד שאשתו מת ורוצה לישא אשה אחרת משום חר"ג עיין ב"ש.
(ו) שניה: ר"ל דמותר ליקח בתה. כתב ב"ח ודרישה דוק' אחר מיתת השניה מותר ליקח בתה ולא בחייה כמ"ש סעיף י"ג. וט"ז חולק עליהם דלא דמי להתם. וב"ש הסכים עם הדרישה וב"ח.
(ז) לגרש אשתו: ב"ש חולק וכ"כ ט"ז דאין כופין אותו לגרש ע"ש.