באר הגולה (רבקש) על יורה דעה רסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


(א) ברייתא יבמות דף מ"ו ע"א וכחכמים.

(ב) טור בשם הלכות גדולות, ואביו הרא"ש כרשב"א בברייתא שבת דף קל"ה ע"א. וכן כתב הרמב"ם בפ"א מהלכות מילה (ופ"ב מהלכות עבדים).

(ג) שם בשם אביו הרא"ש (ובשם גאון), וכן כתבו התוספות ביבמות דף מ"ז ע"א.

(ד) ברייתא שם.

(ה) לשון הרמב"ם שם בפרק י"ד מאיסורי ביאה.

(ו) ברייתא שם.

(ז) לשון הרמב"ם שם.

(ח) מברייתא שם.

(ט) שם ע"ב.

(י) שם בגמרא.

(יא) מימרא דרבי חייא אמר רבי יוחנן וכו' שם, ומעובדא דההוא גר דאמר ליה שהי כאן עד למחר וכו', שם דף כ"ו ע"ב.

(יב) שם בההוא עובדא.

(יג) כן כתבו התוספות אהא דאמר רב אסי: מי לא טבלה לנידותה, שם דף מ"ה ע"ב.

(יד) מימרא דריב"ל שם.

(טו) מימרא דרב אסי דלעיל.

(טז) שם בתוספות, וכן כתב הרא"ש.

(יז) שם ביבמות.

(יח) פרק י"ג מהלכות איסורי ביאה.

(יט) לשון הרמב"ם שם דין ו'.

(כ) בר' יוסי בברייתא שם דף מ"ו ע"ב. וסבירא ליה דעיקר טעמא משום שאין דנין בשבת, וגר "משפט" כתיב ביה. וכן אין דנין בלילה.

(כא) שם. וכן הכריע הרשב"א דטבילה בדיעבד כגמר דין דמיא.

(כב) ברייתא שבת דף קל"ז ע"ב, וכדעת הרמב"ם דמילת הגר מועלת על כל ישראל.

(כג) טור לדעת בעל העיטור והרא"ש ורב יהודאי גאון.

(כד) מימרא דרבא דף ע"ה ע"א.

(כה) מימרא דרב הונא כתובות דף י"א, וכפירוש רש"י שם.

(^) (פירוש: אם קידש אשה – אינה צריכה גט ממנו.)

(כו) מימרא דרב יוסף שם, וכפירוש התוספות בם ר"י, וכן כתבו הרא"ש שם והר"ן.

(כז) טור בשם הרמב"ם בסוף הלכות מילה מברייתא: ישראל מל את הגר לשם גר וכו' דף כ"ו ע"ב.

(כח) ברייתא יבמות דף מ"ז ע"א וכחכמים.

(כט) רמב"ם בפרק י"ג מהלכות איסורי ביאה דין ט'-י', מההוא דקרו ליה ארמיאתא, ואמר רב אסי: מי לא טבלה לנידותה וכו' שם דף מ"ה ע"ב. וכפי פירושו שמפרש דלהכשיר הבנים שכבר נולדו או להחזיקן בתורת גרים קאמר.

(ל) שם. ועיין במה שכתבתי בסוף הסעיף.

(לא) שם. הואיל ולא היו יודעין שהיה עובד כוכבים מעיקרו, והפה שאסר וכו'. וכמו שכתבו התוספות בעובדא דההוא כותי פסחים דף מ"ה סוף ע"א.

(לב) שם משום דההוא עובדא בארץ ישראל הוה, והיו כולם ישראלים.

(לג) ברייתא: מעשה באחד שבא לפני רבי יהודה וכו' יבמות דף מ"ז ע"א.

(לד) הרמב"ם שם בפרק י"ג, ממסקנת הגמרא שם דף כ"ד ע"ב וכפירוש התוספות.

(לה) ציינתיו לעיל בסעיף ב'.

(לו) שם וכרב יצחק וכו' משמיה דרב וכו'. וכהא דתניא: טבל ועלה – הרי הוא כישראל וכו' יבמות דף מ"ז ע"ב.

(^) (עיין במה שכתבתי לעיל בסימן רס"ז סעיף ח'.)