באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שפג
(א) רמב"ם ספ"ד מהל' חובל ומזיק וכתב ה"ה בעיא דאיפשיטא ספ"ב דב"ק (דף צ"ז ע"א) ופירשה רבינו כדפי' רש"י וכפר"ח ז"ל.
(ב) ברמב"ם שם בטור בסי' זה אין שם כשהוא כפות וכן המחבר בסי' תי"ח לא הזכיר כפות כפרש"י כמ"ש ה"ה ולענ"ד הוא טעות נפל בספרים או בהעתק דאם היה דעת המחבר לפרשו כדעת התוס' והרא"ש בכפות כדלקמן בסימן תי"ח לא הוה שתיק לפרשו כמ"ש התוספת שאפי' רבו עומד אצל השור חייב דאי באינו עומד אצלו פשיטא דחייב בכפות ואין כאן מקום להאריך בזה
(ג) ל' הרמב"ם בפ"ו מה' חובל ומזיק ד"ו וכתב ה"ה ברייתא שם בפ"ג דב"ק (דף כ"ח ע"א) ומ"ש ברשות הניזק לו' דאי ברשות העליון ודאי לא
(ד) שם ד"ו ושם בבריי' וכדמפרש לה שם בגמ'
(ה) שם די"ג וכתב ה"ה זה פשוט ונלמד מדין זה דבהמה שיזכיר עתה בסמוך
(ו) שם די"ד וכתב ה"ה זה כתב בפי' מרבה בחבילות שם בפ"ק דב"ק (בדף י' ע"א) וזו היא גירסת' והא איכא מרבה בחבילות היכי דמי אי דבלא איהו הוי אזלי פשיט' פי' דחייב ואלא דבלא איהו נמי לא אזלא מאי קא עביד ופטור אבל לרש"י והערוך ז"ל גירסא אחרת ופירוש אחר וכו' (ומבואר בסי' תי"ח ס"י) ודברי הרב וגירסתו נכונה
(ז) שם דין י"ב כ' ה"ה דין זה מחלוק' רבינא ורב אחא בר רב פפא בפ' אלו הנשרפי' בסנהדרין (סוף דף ע"ו) פסק כרבינא דמחייב משום דדיינינן דינא דגרמי וכ"פ הרב ר' מאיר ז"ל וכ"כ הרמב"ן ז"ל בדיני דגרמי שחיבר ע"כ פי' הכובש שנפלה מעצמה למים וכבש עליה ולא נתנה להרים ראשה וברמב"ם איתא או שנפלה ומנעה מלעלות עד שמתה במים ודין זה נשנה שם במשנה לענין רוצח
(ח) הוא עובדא דפליגי בה רב אחא ורבינא
(ט) דלא גרע מההיא דריש הכונס ב"ק סוף דף נ"ה: