באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שעד

(א) ל' הטור וכ"כ הרמב"ם בפרק ט' מה' גזילה דין ט':

(ב) בעיא דשמואל מרב ופשטא ליה בפ' קעא דב"מ סוף דף טו

(ג) כתב ה"ה פסק כרב אשי שם כדאיתא בהלכות

(ד) פסק כרב פפא שם דף י"ו ע"א:

(ה) שהרי לא חשש לעמוד בנאמנותו והרי הוא במקום הבעלי' כאלו לקחם אחר

(ו) ל' הרמב"ם שם די"א פשוט שם בגמ'

(ז) כתב הכ"מ דהא דלא אמרי' דמיד שקנאה נתקיימה ביד הלוקח כמ"ש הטור והביאו רמ"א בהג"ה דיש לומר לדעת רבינו דהב"ע כגון שלאחר שלקחה מיד זבנה או אורתא דהא תיכף שלקחה גלי דעתיה דלאו לאוקמא קמי לוקח ראשון לקחה וכן פי' הרב רבינו ניסים בשם הראב"ד ועוד י"ל דהא דאמרינן דניחא ליה דליקום בהימנותי' אומדן דעתו בעלמא הוא ונ"מ להיכ' דמית גזלן בתר הכי אבל כל היכא דזבנא או אורת' הא גלי דעתיה וכו' וכיון שהוא מוחזק בקנין השדה מבעליו זה שבא להוציאו מחזקתו עליו הראיה לפי זה אפי' לא זבנה או אורתא אלא שהוא בא לערער להוציאה מיד הלוקח וטוען שלעצמו קנאה מהימן

(ח) וכן כ' התו' שם

(ט) שם די"ב מפו' שם בגמ'

(י) שם די"ג וכתב ה' המגיד זה מחלוקת רב אחא ורבינא וכו' ורבי' פסק דמתנה כמכר ואולי משום דמסתבר טעמא דמ"ד כמכר לדעתו ז"ל ע"כ וכן כ' הטור בשם הרמ"ה וביאר משום דלוקח מוחזק ודאי ומוכר ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי ע"כ ועוד נלע"ד משום דקי"ל דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המקיל וה"נ קולא היא לנתבע דהיינו הלוקח מהגזלן שהקרקע עתה בידו

(כ) שם בשם ר"ח והרשב"א