באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שסב
(א) ל' הרמב"ם רפ"ב מהלכות גזילה וכ' ה"ה מפורש בפ"ט דב"ק משנה וגמרא (ב"ק דף צ"ג ע"ב וב"ק ד' צ"ו ע"א, ב"ק צ"ו וע"ב)
(ב) מבואר שם בפ"י משנה וגמ' דף קיא ע"ב דק"ל כרב' וכרבי אושעי' שם וכמ"ש בסי' דלעיל ס"ז:
(ג) מבואר במ"ש בסי' ש"ס ס"ה ובסי' שנג
(ד) שם ד"ב וכתב ה"ה דעת הרב ז"ל שאין הגזלן קונה דבר ואף לא השבח קודם יאוש ועל דעת זה כ' דבריו באלו הדינין ושכ"כ הר"א ז"ל ואמר ויש לדבריו מקצת ראיה ממ"ש בפ' מרובה שם (בבא קמא דף ס"ו ע"א מימרא דרבה) יאוש אמר רבנן דקני ולא ידענא אי מדאורייתא וכו' והאריך בזה ואכמ"ל
(ה) נלפע"ר דס"ל לרבינו הרמב"ם מאחר דקי"ל כל היכא דפליגי רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר משדה ענין ומחצה וא"כ יאוש לחודי' קנה וקי"ל בסוגיא דריש פ' הגוזל עצים דלא קני אלא בשינוי שאינו חוזר לברייתו וכמ"ש לעיל בסימן ש"ס סעיף ו' וניחא ליה לרבינו הרמב"ם דהא דס"ל לרבה דיאוש לחודיה קני היינו לשבח שהשביח ומ"ש דלא קני אלא בשינוי גמור היא לקנות כל גוף הגזילה
(ו) כתב ה"ה שדעת רבינו דכי אמרינן התם (דף צה ע"ב) לר"ש כו' בדמי מסלקינן ליה או בגופא וכו' משום דלר' יהודה פשיטא דדינו בדמים שרי בכך מפני תקנת השבים
(ז) שם ד"ג ומבואר במ"ש בסי' שג ושסימן שס"א
(ח) מבואר במ"ש בסי' שנ"ג סעיף ג'
(ט) שם ד"ד מימרא דרבא שם דף צ"ו ע"א
(י) כ' ה"ה בדין זה הלך הרב לשיטתו דקודם יאוש אין לגזלן דבר ומפני כך כתב וחוזר הנגזל ונוטל דמי השבח מהגזלן
(כ) בעיא דרבא והדר פשטא (שם) מהמכר וכו' וכ' ה"ה ולדעת רבינו כשם שאין השביח גזלן ואח"כ מכר השבח של לוקח כך כשמכר תחלה ואח"כ השביח לוקח השבח של לוקח
(ל) שם דין ה' כדא"ל רב אחא מדפתי לרבינא ואנן תקנתא וכו'
(מ) בעיא דרבא שם ועלת' בתיקו ופסק בזה כדין כל ספק ממון
(נ) שם ד"ו
(ס) מבואר בס' ב' וכמ"ש שם
(ע) מבואר בס' שס"ב
(פ) כ' ה"ה זה מחלוקת התנאים בבריית' שם (דף צה ע"א) ודבריו כדברי ההלכות שפסק כרב פפא ואליבא דרבי יהודה (שם ע"ב)
(צ) כ' ה"ה ואין לו ראיה למה הצריך הרב יאוש
(ק) שם דין זה מפורש שם במשנה דף צג ע"ב
(ר) מבואר במ"ש בסעיף ב' בשם ה"ה שדעת רבינו שאין הגזלן קונה דבר אף לא השבח קודם יאוש
(ש) דין השינוי בבהמה מפורש בריש סי' שנג
(ת) ראב"ד השיגו בזה דאין השינוי יותר גדולה מלידה וגיזה וכ"כ הטור וכ' ה"ה וכבר כתבתי למעלה שדבריהם בחלוק היאוש צ"ע
(א) שם ד"ט
(ב) כתב ה"ה זה דבר נכון שלא יעשה הגזלן הוצאה לתועלת הנגזל ולא אמרו אלא בגיזות וולדות כדאי' בגמ' שם (דף צד ע"א) דאתא ממילא והרי הוא כשאר גזלנין (ומבואר ג"כ שם בפ"ז דף סה בברייתא) וכמש"ל סי' שנד ס"א
(ג) שם בסוף הפ' כ' ה"ה מפורש במרובה ובהמפקיד (ממימרא דרבה שם ובפ"ג דב"מ דף מג ע"א) שם ורפ"ג מה"ג מימרא דרבא בפ"ז דב"ק דף סה ע"א וכדמפרש שם ובכמה דוכתי
(ד) הכי מפרש טעמא בפ"ג דב"מ דף מג ע"א
(ה) שם ד"ב ושם בב"ק ובמשנתינו שם בפ"ט ד' צג ע"ב כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה
(ו) ל' הטור ס"ט וכ"כ הרמב"ם שם ד"ג מימרא דשמואל בפ"ח דב"מ דף צט ע"ב