באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שנח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) ל' הרמב"ם ריש ס"ו מה' גניבה ממשנה פ"י דב"ק דף קי"ח ע"ב

(ב) כ' ה"ה נראה שהוא פוסק כרב דאמר עד שיהא רוב משלו ואיכא דגרסי התם אורי רב יהודה לאדא דליא כדברי האומר אפי' מיעט משלו הוא פסק ז"ל כרב דהלכתא כוותי' באיסור וכ"כ ר"מ בשם רבותיו והגאונים ויש תימה קצת בל' הרב כשאומר וכן אם רוב אותו דבר וכו' דלדברי רב עד שיהי' הרוב היתר אסור וסיים שם ולמט' בה"ג יתבאר ע"כ שם פ"ה וע"ל סי' שס"ט

(ג) משנ' וברייתא שם כת"ק דרב יהודה

(ד) לפי שאין דרך לבעלים לילך שם וליטלם והרוע' נטלן רש"י

(ה) שם בברייתא

(ו) כדמפרש לה רב חסדא בלישנא בתרא

(ז) שם ד"ב ושם בברייתא וכ' פ"ה בגמ' אמרו (שם) שאם היה (סתומות) אפי' שלש מותר שבעל הבית מרגיש בהן והרב סמך לו על הכלל שכ' וכו' והכל לפי מה שהוא ענין לפי המקום

(ח) שם ד"ג מבואר שם במשנה וברייתא שם ד' קי"ט ע"א ☜ פי' מאזנים ומשקל

(ט) שם והם במשנה דף קי"ח ע"ב

(י) שם מעובדא דרב שם דף קי"ט ע"א הדין והטעם

(כ) מעובדא דמר זוטרא ואמימר דרב אשי בפ"ב דב"מ דף ב"ב ע"א וכמר זוטרא וכתב הב"ח ☜דכל שמביא מביתו תלינן לומר שכבר חלקו וכ"כ התוס' שם

(ל) שם ד"ד שם במשנה וברייתא שם

(מ) שם בריי' וכ' ה"ה ודע שהרב ז"ל פסק כת"ק דברייתא ולא כאבא שאול ולא כרשב"ג פי' שם מקום ומקום גידול עגלים הוא ולוקחין עגלים בזול ומגדלין אותם ושלהם הן רש"י וכ' ה"ה וה"ה בכל מקום לפי מה שהוא ענין

(נ) כן הוא ברמב"ם וטור

(ס) שם במשנה ובבריית'

(ע) שם ד"ח ושם בבריית'

(פ) שם דף ו' וכתב ה"ה פי' כובס הצמר ומוכין הן פסולת הגיזה ומבואר במשנה ובריית' שם דף קי"ט ע"א

(צ) שם משנה כלשונה ופירושה שדרך האורגי' שאורגי' בסוף הבגד ב' ג' חוטין רחוק מן האריגה ועושי' זה כדי להציל הבגד כדי שלא תסתר אריגתו בסוף הבגד ע"י הכביסה הכובס נוטלן שאין בעל הבגד מקפיד עליהם ואם היו שחור וכו' דלמשקל הוה קיימי עכ"ל הרשב"א ז"ל

(ק) שם דין ו' וכתב ה"ה זה הוא מהירושלמי כדאיתא בהלכות אבל במשנה שנינו כדי לתפור בו ופירשו בו בגמ' (שם ע"ב) מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט פי' כמלא ב' מחטין שבכך יכול לתפור בו מעט וזה שיעור משיכת מחט בירושלמי ומפני שהל' ההוא מבואר כתבו הרב

(ר) שם במשנה

(ש) שם במשנה פי' רש"י דלדייר בלע"ז קטנ' ומחלק בה הנסרים והשפאים שהוא משוה דקי' והכשיל הוא קרדום ומפיל שפאים גסים

(ת) שם במשנה פי' שכיר יום פי' רש"י דק דק היוצא מתחת המקדח או הנגרר במגרה ורישא בקבלן שקבל לבנות הבית בדמים בטור כ' קבלן שקבלו לעשות בביתו:

(א) שם וברייתא וגמ' שם ע"ב

(ב) שם ד"ט וברייתא שם ס"ב

(ג) וביאר שם שאין זה גזל ודאי אלא מספק אתה בא לאוסרו וכיון שכן בשינוי כל שהוא מותר כך תירצו המפרשים ז"ל

(ד) כתב ה"ה זה למד הרב ממשנה שם דף קי"ט ע"ב ומברייתא דשומרי פירות שם דף קי"ט ע"א ומשמע דכלל' הוא: