באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שנז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) ל' הרמב"ם בפ"א מה' גניבה ד"י ממשנה ומימרא דרבא בפ"י דב"ק סוף דף קיד כדמסיק רב אשי שם ריש דף קטו וכתב הכ"מ דברי רבינו מבוארים דמאי דאמר רבא שם דלא צריך לאהדורי עליה כולי האי דביצא לו שם גניבה בלחוד סגי וכדמסיק רב אשי ואפי' לא באו ב"א דלנו בתוך ביתו ולא כמו שפרש"י שם דלא בעי לו' ס' פ'

(ב) כ' ה"ה דין זה אינו מבואר בגמ' אבל סובר רבינו ז"ל מתוך שחלקו להם בדין הנכנס לתוך ביתו של חבירו כו' (מבואר לעיל סי' צ' ס' י"א) אף בזה יש חילוק והר"א ז"ל חולק שאפי' לא יצא שם גניבה נשבע שלא מכרו ונוטל ונראה שדעתו כשהוא אומר גנובין נאמן מטעמא שהי' יכול לומר שהן שאולין ומדין מגו נאמן בשבועה ורבינו אינו סובר מגו כי האי אם לא יצא לו שם גניבה אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן וכ"כ שם ונכון הוא

(ג) לא הבנתי דעת הרב רמ"א בהגה זו שהרי מבואר בטור שמ"ש בזה הוא לפי מה שעלה על דעתו שהרמב"ם מיירי אפי' לא יצא לו שם גניבה בעיר נאמן בשבועה אכן לפי הנוסח שלפנינו דלא איירי הרמב"ם אלא ביצא לו שם גניבה בעיר וכמו שנתבארו לעיל בשם ה"ה לדעת הראב"ד ולדעת הרמב"ם אפשר שגם הרא"ש והטור יודו בזה וכ"כ הב"י וראיתי בסמ"ע שכ' ליישב ולהוכיח שסברת הרמב"ם כן והמעיין יבחר ואכמ"ל

(ד) שם דין י"א ומבואר שם סוף דף קי"ט ממשנה וגררא שם

(ה) אוקימתא דרב יהודה אמר רב

(ו) שם רב כהנא מסויים בה משמי' דרב

(ז) שם משמיה דרב