באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שמט
(א) ל' הטור וכ"כ הרמב"ם בפ"א מה"ג ד"ז ממימרא דרב יהודה א"ר ותנא דרבי ר' ישמעאל וכו' בפ"ק דב"ק דף ט"ו ע"א
(ב) וכתב הב"י דפשוט הוא
(ג) כ' ה"ה מבואר בפ' החובל בדין החבלה (במשנה דף פז ע"א)
(ד) שם ס"ב בשם תשו' הרא"ש כלל לט' סי"ז
(ה) שם פג ופשוט הוא
(ו) מדלא הזכיר שם במשנה הגדיל הקטן חייב לשלם כדרך שהזכיר גבי אשה נתגרשה האשה וכו' משמע דאפי' הגדיל פטור
(ז) שם
(ח) ולא שאר כל דבר שמזיק כיון שהוא בן דעת ובעלים אינם יכולים לשומרו שאם יכעיסנו רבו ידליק גדישו של חבירו ומחייב את רבו שם והרמב"ם שם כט משנה ז' פ"ד דידים ומייתי ליה בפ"ק דב"ק דף ד ע"א
(ט) מדין העבד שחבל מבואר במשנה שם
(י) לשון הטור בשם הרמב"ם שם ד"י כתב ה"ה זה לא מצאתי מבואר אלא נראה פשוט ואפי' למ"ד קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו הני מילי בעבירות שבין אדם למקום אבל בעבירות שבין אדם לחבירו ודאי מפרישין אותו כדי שלא יארע תקלה על ידו
(כ) ל' הרמב"ם שגנבו או שהזיקו: