באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שמח

(א) ל' הרמב"ם בפ"א מה' גניבה דין ב' וכ' ה"ה מפורש בפ"ד מימות (דף נ"ז ע"א)

(ב) טור ודין שוה פחות מפרוטה כדין חצי שיעור באיסורין בברייתא פרק ה' דב"מ דף סא ע"א יליף לה מקרא פי' שרוצה לההנותי ויודע בו שלא יקבל

(ג) שם דין א' וכתב ה"ה דין ש"פ נתבאר בהרבה מקומות ומהם שם בסנהדרין דף נ"ז ע"א ודין העכו"ם בפ"י דב"ק דף קיג ע"ב וגזל העכו"ם הוא אסור וה"ה לגנבו שם בגמ' פי' רש"י כגון דטען ליה ליורש נתתי לאביך מת דלא ידע העכו"ם אי משקר ועיין בסימן שנט ורל"א ובמ"ש שם (וכן הורו גם הם)

(ד) שכן כתב הרמב"ם בפ"ז מה' גניבה ד"מ וז"ל וכן אסור להטעות את העכו"ם בחשבון אלא ידקדק עמו שנא' וחשב עם קונהו אע"פ שהוא כבוש תחת ידו ק"ו לעכו"ם שאינו כבוש תחת ידך והרי הוא בכלל כי תועב' ה' אלהיך כל עושה עול מ"מ וכ' ה"ה מפורש בברייתא פ"י דב"ב בשם ר"ע שם

(ה) וכ"כ הרמב"ם בפי"א מה' גזילה ד"ד שהי' כאבידתו ומותר' וביאר שם כיצד כגון שעשה העכו"ם חשבון וטעה צריך שיאמר לו ישראל ראה שעל חשבונך אני סימך וכו' ע"כ וכתב ה"ה פסק כרב כהנא שם דעביד הכין וע"ל ר"ס רס"ו ושאם החזיר האבידה לעכו"ם לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה ה"ז משובח וכו' ע"כ וכן הדין בחזר' הטעות שטעה העכו"ם מעצמו ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים גדלו והעשירו מן טעות שהטעו העכו"ם ולא הצליחו וירדו נכסיה' לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה וכמ"ש בספר חסידים סימן תתרע"ד רבים אשר קדשו ה' והחזירו טעיו' העכו"ם בדבר חשוב גדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליה'

(ו) שם דין ג' מימרא דר"א שם פ' ז' דף ע"ט ע"ב

(ז) מימרא דר' אבהו שם

(ח) טור ס"ה משנה שם דע"א

(ט) שם במשנה

(י) ברייתא בפ"ק דמציעא דף י' ע"א תניא בידו וכו' רש"י פי' שם שאם נכנסה שם ונעל בפניה לגנבה שהוא חייב

(כ) שם ברייתא

(ל) שם ס"ט וכן כתב הרמב"ם שם בפרק ג' בברייתא פרק קמא דבבא קמא דף ז' ע"א ישיב לרבות שוה כסף ואפי' סובין כדמפרש שם בגמ' ע"ב כל מילי מיטב הוא דאי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחריתי

(מ) בריש פ' קמא דב"ק ד"ד ע"ב תני ר' חייא כ"ד נזיקין תשלומי כפל וכו' וכדמפרש לה ר' אבהו שם דף ה' ע"א

(נ) שם ס"א בשם ששובת הרא"ש

(ס) מבואר שם שאמר שהוציא מרשות הבעלים לרשות אחר בא האחר וסייע וביאר שם דגנב אין כאן כיון שלא נתכוין לקנות בהגבהתו ודוקא כשהי' יכול לבד להוליכה בלא סיוע השני כדלקמן בסעיף ח' עוד אית' שם שפטרו עוד מטעם שטוען כמסייע שבדין לקח החפצים

(ע) שם סי"ב ושם בתשובת הרא"ש

(פ) וביאר שם כיון ששמעון טוען שבדין נטל' מבית לוי מחמת תביעה שיש לו עליו וכו' ואם יתפוס שמעון משל ראובן לא היה מחזירו לו אין ראובן חייב להציל ממון לוי בממונו

(צ) שם סי"ג בשם תשובת [הרא"ש כלל ק"א סי"ז

(ק) מאוקימתא דרבינא פ"ק דב"מ דף י' ע"ב ולעיל ריש סי' קפ"ג ושם בתוס' בד"ה אי בעי לא עביד מבואר דהיכא דהשליח לא ידע שהוא גנוב המשלח חייב