לדלג לתוכן

באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שלה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) ל' הטור מימרא דרבא האי מאן דאגר אגורי לעבידתא וכו' בפרק ו' דבבא מציעא דף עז ע"א

(ב) כן כתב הרא"ש שם בפסקיו דאי בסתם יכול לשנות ממלאכה קלה למלאכה כבידה וכ"כ ה"ה בפ"ט מה"ש ד"ז בשם הרמב"ן והרשב"א שהרי אם היה רוצה היה מוסר להם קשה בבוקר וכמ"ש המחבר בסוף הסעיף

(ג) ל' הרמב"ם שם וכתב ה"ה זה כ' בפי' אדלוסי דמחוזא הנזכר בגמ' שם

(ד) טור ס"א:

(ה) מבואר במ"ש לעיל בס"ק ב' וכ' הסמ"ע שנ"ל שאם שכרוהו מתחלה סתם ללמוד עם ה' ו' נערים יכול ליתן לו אח"כ נער אחר במקום הראשון אף בלא אונס דדומה לשכרוהו למלאכה סתם וכו':

(ו) כתבו הגהת מרדכי פ"ו דב"מ רבים שהשכירו מלמד ☜אין יכולים לחזור בהם אע"פ שעדיין לא התחיל במלאכה אם אינו מוצא להשכיר עצמו במקום אחר שכל דבר הנעשה בפני ג' אין יכולים לחזור בהם עוד כתב שם בשם הסמ"ג ☜מי ששכר מלמד ע"י קנס חייב לשלם הקנס אע"פ שלא הקנה

(ז) וע' בסימן רפ"ה סעיף ג'

(ח) ל' הרמב"ם שם ד"ח וכ' ה"ה תוספתא והיא בהלכות פ' השוכר את האומנין

(ט) וביאר שם שאינו דומה להלכו חמרין ולא מצאו תבוא' הנזכר למעלה לפי ששם לא שכרן לאותו מהלך בלבד אלא ליום א' ונתבטלו כל היום אבל זה כבר עשה מלאכתו משלם לפיכך נוטל שכרו משלם

(י) כבר כ' הסמ"ע שדברי הרב רמ"א בזה מגומגים ואין להם ענין למ"ש המרדכי בהאומנין ששם הי' המעש' שהשליח מצאו תגר פי' מלחמה וחזר מחצי הדרך מפני אונס המלחמה וכן איתא במרדכי דקידושין ונאנס וכו' ומל' הרמ"א משמע שפירש תגר סוחר ושפגע בו באמצע הדרך מלבד זה שא"א לפרש פי' זה שם במרדכי למעיין שם כמ"ש הסמ"ע אלא גם שורת הדין מ"ש שאין לשליח כלום אינו כן שהרי על כל פנים צריך לשלם לו חצי הדרך שהלך כמ"ש המחבר ש"ע לפני זה וכן אי איירי דהשוכר עצמו מצא הסוחר ולא היה צריך לשליח גם בזה עכ"פ ישלם לו מה שהלך ואינו ענין למ"ש המרדכי שם ובעל הלבושים הוסיף תיבת לא וכתב ולא מצא אותו וכו' וגם את זה דחה הסמ"ע מטעמים הנזכרי' לעיל ואין כאן מקום להאריך

(כ) כ' הב"י בס"ג בשם תשובת הרשב"א ☜ראובן ששכר לשמעון לשמשו בדרך נסיעתו ומת ראובן בחצי הדרך נותנים לו כל שכרו סמ"ע בשם ד"מ

(ל) כ"כ ה"ה שם מברייתא דהלכו חמרין ולא מצאו וכו' דמסיים בה אינו דומה הבא טעון לבא ריקן שם דף ע"ו ע"ב וכן כתב הראב"ד שם בהשגות וכיוצא בזה צריך לפרש דברי הטור כמ"ש הבית יוסף שם

(מ) מבואר במ"ש לעיל ס"א ס"ק ג'

(נ) שם ברמב"ם וכתב ה"ה גם זה באותה תוספתא והובא' בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קטו ע"ב) ושם בארו הטעם בגמ' מפני שעשה שליח שליחותו וע"ש בתוס'

(ס) מי ששלח בעד אשתו ולא רצתה לבא ☜חייב לשלם לשליח תשובת הרא"ש כלל פ"ח: