באר הגולה (רבקש) על חושן משפט של
(א) ל' הרמב"ם בפ"ח מה' שכירות דין יא ברייתא פ"ב דב"ב דף צה ע"א
(ב) כתב ה"ה שכך היא גירסת הרב"ן מיגאש ופירוש מקבל עליו עשרה שורות מבוריות לסאה א"נ יש לפרש י' נטיעות מבוריות לסאה ע"כ ופי' בוריות אילנות שאין עושין פירות
(ג) יטע לו י"א תחתיהן דהשתא ליכא מחילה כלל
(ד) שם בפ"י מה' שכירות דין ו' מעובדא דההיא שתלא וכו' וכך אמר רבא שם ד' קט ע"א
(ה) כן הוא ברמב"ם
(ו) שם מעובדא דההוא שתלא דבעי למיסק לארעא דישראל וכו' וכדאמר רב אשי שם וכן פסקו הרי"ף והרא"ש בשם הראב"ד ומ"ש לרב אח' וכו' כי מטית לשחיטת קדשים תא אקשי לי כלו' אחר שחתחכם ותלמוד כל מקום תוכל להקשות כי עתה אין ראוי להקשות לי ואע"ג דאמר וסבר רב אשי למימר מצינו בריש בתרא סברוה דמתקיים
(ז) וכ"כ הרמב"ם שם בגמ' שם
(ח) לשון הטור ס"ד מימרא דר' מניומי בריה דרב ניחומי קופא סבא וכו'
(ט) שם ס"ה פלוגתא דר' יהודה ורב נחמן שם ד' ק"י ע"א וידוע דהלכה כר"נ: