באר בשדה על רש"י ויקרא יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק ב[עריכה]

שאת וכו' ולבנות וכו' - כתב מוה"ר משכיל לדוד משמע מלשונו דספחת לבנה משאת, וקשה שהרי הספחת היא התולדה. ולא קשיא מידי, דרבינו כתב 'שמות נגעים הם' ולא קאי אספחת דספחת לאו שם נגע, אלא אשאת ובהרת קאי וע"ז קאמר שהן לבנות זו מזו. ומה שכתב רבינו נסיב לה אליבא דרבי מאיר, דהכתוב מונה בהדרה לפי סדר לבנינותן אינו נראה לענ"ד דאכתי אינן לפי סדר לבנינותן דספחת דשאת לדעת רבי מאיר היא כצמר לבן והיא יותר לבנה מספחת דבהרת שהיא כסיד ההיכל: