אשורר שיר במלחמה ערוכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אשורר שיר במלחמה ערוכה / רבי אברהם אבן עזרא[עריכה]

מוכר גם כ"שיר האישקוקה"

אֲשׁוֹרֵר שִׁיר בְּמִלְחָמָה עֲרוּכָה קְדוּמָה מִן יְמֵי קֶדֶם נְסוּכָה
עֲרוּכָה מְתֵי שֵׂכֶל וּבִינָה, קְבָעוּהָ עֲלֵי טוּרִים שְׁמֹנָה.
וְעַל כָּל טוּר וָטוּר בָּהֶם חֲקוּקוֹת עֲלֵי לוּחַ שְׁמֹנֶה מַחֲלָקוֹת,
וְהַטּוּרִים מְרֻבָּעִים רְצוּפִים וְשָׁם הַמַּחֲנוֹת עוֹמְדִים צְפוּפִים.
מְלָכִים נִצְּבוּ עִם מַחֲנֵיהֶם לְהִלָּחֵם וְרֶוַח בֵּין שְׁנֵיהֶם.
פְּנֵי כֻלָּם לְהִלָּחֵם נְכוֹנִים וְהֵמָּה נוֹסְעִים תָּמִיד וְחוֹנִים,
וְאֵין שׁוֹלְפִים בְּמִלְחַמְתָּם חֲרָבוֹת, וּמִלְחַמְתָּם – מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבוֹת,
וְנִכָּרִים בְּסִימָנִים וְאוֹתוֹת בְּפִגְרֵיהֶם רְשׁוּמוֹת וַחֲרוּתוֹת.
וְאָדָם יֶחֲזֶה אוֹתָם רְגוּשִׁים יְדַמֶּה כִּי אֲדוֹמִים הֵם וְכוּשִׁים.
וְכוּשִׁים בַּקֱּרָב פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם, אֲדוֹמִים יֵצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם,
וְהָרַגְלִים יְבוֹאוּן בַּתְּחִלָּה לְמִלְחָמָה לְנֹכַח הַמְּסִלָּה.
וְהָרַגְלִי יְהִי הוֹלֵךְ לְנֶגְדּוֹ וְאֶת אוֹיְבוֹ יְהִי נוֹטֶה לְלָכְדוֹ,
וְלֹא יַטֶּה בְּעֵת לֶכֶת אֲשׁוּרָיו וְלֹא יָשִׂים פְּעָמָיו לַאֲחוֹרָיו,
וְאִם יִרְצֶה – יְדַלֵּג בַּתְּחִלָּה לְכָל עֵבֶר שְׁלֹשָׁה בַּמְּסִלָּה.
וְאִם יִרְחַק וְיָנוּד מִזְּבוּלוֹ וְעַד טוּר הַשְּׁמִינִי יַעֲלֶה לוֹ –
כְּמוֹ פָרָז לְכָל פָּנִים יְהִי שָׁב וּמִלְחַמְתּוֹ כְּמִלְחַמְתּוֹ תְחֻשַּׁב.
וְהַפָּרָז יְהִי מַטֶּה פְסָעָיו וּמַסָּעָיו לְאַרְבַּעַת רְבָעָיו.
וְהַפִּיל בַּקְּרָב הוֹלֵךְ וְקָרֵב וְהוּא נִצָּב עֲלֵי הַצַּד כְּאוֹרֵב,
כְּמוֹ פָרָז הֲלִיכָתוֹ – אֲבָל יֵשׁ לְזֶה יִתְרוֹן לְמַה שֶּׁהוּא מְשַׁלֶּשׁ.
וְהַסּוּס בַּקְּרָב רַגְלוֹ מְאֹד קַל וְיִתְהַלֵּךְ עֲלֵי דֶרֶךְ מְעֻקָּל,
עֲקַלְקַלּוֹת דְּרָכָיו לֹא סְלוּלוֹת, בְּתוֹךְ בָּתִּים שְׁלֹשָׁה לוֹ גְבוּלוֹת
וְהָרוֹךְ יְהַלֵּךְ מִישׁוֹר בְּדַרְכּוֹ וּבַשָּׂדֶה עֲלֵי רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ
וְדַרְכֵי עִקְּשִׁים הוּא לֹא יְבַקֵּשׁ, נְתִיבוֹ מִבְּלִי נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.
וְהַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ עַל צְדָדָיו לְכָל רוּחוֹת וְיַעְזֹר אֶת עֲבָדָיו,
וְיִזָּהֵר בְּעֵת שִׁבְתּוֹ וְצֵאתוֹ לְהִלָּחֵם וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ,
וְאִם אוֹיְבוֹ בְּאֵיבָה יַעֲלֶה לוֹ וְיִגְעַר בּוֹ – וְיִבְרַח מִגְּבוּלוֹ.
וְאִם הָרוֹךְ בְּאֵימָה יֶהְדְּפֵהוּ וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר יִרְדְּפֵהוּ –
וְיֵשׁ עִתִּים אֲשֶׁר יִבְרַח לְפָנָיו וְעִתִּים יֵשׁ לְסִתְרוֹ לוֹ הֲמוֹנָיו.
וְכֻלָּם הוֹרְגִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה, וְזֶה אֶת זֶה בְּרֹב חֵמָה מְכַלֶּה,
וְגִבּוֹרֵי שְׁנַיִם הַמְּלָכִים חֲלָלִים מִבְּלִי דָמִים שְׁפוּכִים.
וְעִתִּים יִגְבְּרוּ כוּשִׁים עֲלֵיהֶם – וְיָנוּסוּ אֲדוֹמִים מִפְּנֵיהֶם,
וְעִתִּים כִּי אֱדוֹם יִגְבַּר – וְכוּשִׁים וּמַלְכָּם בַּקְּרָב הֵם נֶחֱלָשִׁים.
וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם,
וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט!
וְעַל יַד צַר יְהִי נִשְׁפָּט וְנִשְׁמָט, וְאֵין מַצִּיל – וְלַהֶרֶג יְהִי מָט.
וְחֵילוֹ בַּעֲדוֹ כֻּלָּם יְמוּתוּן וְאֶת נַפְשָׁם פְּדוּת נַפְשׁוֹ יְשִׁיתוּן,
וְתִפְאַרְתָּם כְּבָר נָסְעָה וְאֵינָם בְּשׁוּרָם שֶׁכְּבָר נִגַּף אֲדוֹנָם,
וְיוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם שְׁנִיָּה – וְיֵשׁ עוֹד לַהֲרוּגֵיהֶם תְּחִיָּה!