ארחות חיים ליום שני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ארחות חיים · ליום שני · >>

לְיוֹם שֵׁנִי[עריכה]

כז) לְהַרְחִיק גַּאֲוָה וְכַעַס, וּגְעַר בַּיֵּצֶר הָרָע הַמַּשִׂיאֲךָ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, וְאֶל יַשִׂיאַךָ כִּי דַּרְכֶּךָ זָךְ וְיָשָׁר.
כח) "מִדְבַּר שֶׁקֶר תִּרְחָק", וְאַל תּוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, וְלֹא בְּמָקוֹם מְטֻנָּף.
כט) הָסֵר מִמְּךָ מִשְׁעֶנֶת בְּנֵי אָדָם, וְהַצְנֵעַ לָלֶכֶת עִם בּוֹרְאֶיךָ, וְאֶל תָּשִׂים זָהָב כִּסְלְךָ, כִּי זֹאת תְּחִלַּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּפַזֵּר מָמוֹנְךָ בַּאֲשֶׁר הוּא רְצוֹנוֹ, כִּי בְיָדוֹ לְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹנְךָ וְלָתֵת טֶרֶף בְּנֵי בֵיתְךָ.
ל) דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ, וּדְבָרֶיךָ בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק תִּשְׁקוֹל, וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לְךָ, וְיֵקַל בְּעֵינֶיךָ הוֹצָאוֹת מָמוֹנְךָ מֵהוֹצָאוֹת דְּבָרֶךָ. וּפִיךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָּבָר רָע, עַד אֲשֶׁר תִּשְׁקְּלֵהוּ בְּמֹאזְנֵי שִׂכְלְךָ.
לא) וִדּוּי עַל עֲוֹנוֹתֶיךָ עֶרֶב וּבֹקֶר אַל יֶחְסָר, וְזִכְרוֹן צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּבִדְאָגָה וּבַאֲנָחָה וּבְדִמְעָה.
לב) זְכוֹר אֶת יוֹם הַמָּוֶת תָּמִיד, וְצֵדָה לַדֶּרֶךְ הָכֵן, וְשִׂים בֵּין עֵינֶיךָ שְׁנֵי אֵלּוּ תָמִיד, וְיִהְיוּ מְזֻמָּנִים לְךָ לְיוֹם הַפֵּרוּד. וּמִטָּתְךָ בְּדִמְעָה תַּמְסֶה, וִיבַהֲלוּךְ רַעְיוֹנֶךָ מִידֵי זִכְרֶךָ חֶרְדַת רַבָּן יוֹחָנָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
לג) חָבֵר טוֹב הֱיֵה לְיִרְאֵי ה'. הִתְחַבֵּר בְּחֶבְרָתָן, וּמַחְבֶּרֶת פּוֹעֲלֵי אָוֶן הַרְחֵק. וֶאֱהֹב הַמּוֹכִיחִים.
לד) טוֹב וְיָשָׁר לְךָ לְהַמְעִיט בְּעֵינֶיךָ פְּעֻלּוֹתֶיךָ הַטּוֹבִים, וּלְהַגְדִּיל פְּשָׁעֶיךָ, וּלְהַרְבּוֹת חַסְדֵי בּוֹרַאֲךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן וְנוֹתֵן אָכְלֶךָ בְּעִתּוֹ. וְלֹא תִהְיֶה מְשַׁמֵּשׁ עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס בַּעֲשׂוֹתְךָ מִצְווֹתָיו.
לה) יוֹמָם וָלַיְלָה זִכְרוֹ מִפִּיךָ אַל יָמוּשׁ, בְּשָׁכְבְּךָ תִשְׁגֶּה בְּאַהֲבָתוֹ, וּבְקוּמֶךָ וּבְהִלּוּכֶךָ תִּמְצָאֶנּוּ, וַהֲקִיצוֹתָ בּוֹ תְשַׁעֲשֵׁעַ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחוֹתֶיךָ.
לו) כַּוֵּן בִּתְפִלָּתְךָ, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא עֲבֹדַת הַלֵּב. וְאִם בִּנְךָ יְדַבֵּר לְךָ וְלֹא מִלִּבּוֹ, הֲלֹא יִחַר לְךָ. וּמַה תַעֲשֶׂה טִפָּה סְרוּחָה לִפְנֵי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְלֹא תִהְיֶה כְּעֶבֶד שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מְלָאכָה נִכְבֶּדֶת לְטוֹבָתוֹ וְחִבְּלָהּ, וְאֵיךְ יַעֲמוֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמַה טוֹב לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל מַאֲמָרְךָ סְלַח לָנוּ בְּלֹא כַּוָּנָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר בְּכָל הַתְּפִלּוֹת, בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת שֹׁמֵעַ אַל יֶחְסָר, כִּי לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת הַתְּפִלָּה מִי שֶׁלֹּא כִּוֵּן בָּהֶם.
לז) לְמֹד פַּרְשִׁיוֹתֶךָ עִם הַצִּבּוּר שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, וּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּתְדַקְדֵּק בּוֹ כַּאֲשֶׁר תּוּכַל. וְכֵן יִהְיֶה לְךָ בִּגְמָרָא, כִּי הָעוֹסֵק בַּגְּמָרָא מִדָּה טוֹבָה, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ שָׂכָר, וְאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה. וּתְנָן "תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם".