ארחות חיים ליום השבת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ארחות חיים · ליום השבת

לְיוֹם הַשַּׁבָּת[עריכה]

אוֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָה:

א)ׁ שֶׁיַּפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִכָּל רֶוַח שֶׁיָּבִיא ה' יִתְעַלֶּה לְיָדוֹ:

ב)ׁ שֶׁיִּתֵּן מִיָּד לִצְדָקָה אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, וְלִבְסוֹף כָּל חֹדֶשׁ וּלְסוֹף כָּל שָׁנָה זָהָב וָחֵצִי:

ג)ׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם עִם הַצִבּוּר:

ד)ׁ שֶׁיָּנִיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם:

ה)ׁ שֶׁיִּקְבַּע מְזוּזָה בְּכָל שַׁעֲרֵי בֵּיתוֹ הַמְחֻיָּבִים בִּמְזוּזָה:

ו)ׁ שֶׁיִּקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה:

ז)ׁ שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן בְּמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ וּבְדִבּוּרוֹ:

ח)ׁ שֶׁיְּכַבֵּד לוֹמְדֵי תּוֹרָה בְּכָל יְכָלְתּוֹ:

ט)ׁ שֶׁיּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתוֹ וְלֹא יִשָּׂא עָלָיו חֵטְא:

י)ׁ שֶׁיָּדִין אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת:

יא)ׁ שֶׁיִּמְחוֹל בְּכָל לַיְלָה קוֹדֶם שֶׁיָּלִין לְכָל מִי שֶׁחָטָא לוֹ בִּדְבָרִים:

יב)ׁ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיס שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ:

יג)ׁ שֶׁיַּזְהִיר אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל הַתְּפִלָּה וְעַל נְטִילַת יָדַיִם וְעַל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין:

יד)ׁ שֶׁיִּפְרַע הַתָּמִיד בְּכָל שִׁשִּׁי:

טו)ׁ שֶׁיִּלְמוֹד הַפָּרָשָׁה בְּכָל שָׁבוּע שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, וּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל:

טז)ׁ שֶׁיִּקְרָא אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה שֶׁחִבֵּר רַבֵּינוּ יוֹנָה ז"ל בַּשָּׁבוּע שֶׁיָּחוּל רֹאשׁ הַשָׁנָה לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ:

יז)ׁ שֶׁיִּקְבַּע סְעוּדָה שְׁלִישִׁית בְּכָל שַׁבָּת אַחַר מִנְחָה:

יח)ׁ שֶׁיְּכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהָיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ:

יט)ׁ שֶׁיַּעֲרוֹךְ שֻׁלְחָן בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיֹאכַל אֲפִלּוּ דָּבָר מוּעָט:

כ)ׁ שֶׁיְּסַיֵּעַ לַחֲבֵרוֹ בְּכָל מַה שֶׁיִּצְטָרֵךְ בְּגוּפוֹ וּבִדְבָרָיו:

כא)ׁ שֶׁיִּתְוַדֶּה בְּכָל לַיְלָה קוֹדֶם שֶׁיִּשַׁן, מִלְּבַד הַלֵּילוֹת שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית. וְיִתְאַבֵּל עַל עֲוֹנוֹתָיו וְעַל אֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ וְעַל חֻרְבַּן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ:

כב)ׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה יוֹם אֶחָד תַּעֲנִית בְּכָל חֹדֶשׁ בְּיוֹם שֶׁקּוֹרִין בַּתּוֹרָה, וְאִם לֹא יָכוֹל לְהִתְעַנּוֹת שֶׁיִּתֵּן שְׁנֵי פְשִׁיטִין לִצְדָקָה:

כג)ׁ שֶׁיְּקַיֵּם בְּהַצְנֵעַ לְכַלְכֵּל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כִּי הוּא עֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ הַנִּבְחֶרֶת וְהָרְצוּיָה לְפָנָיו: