אקליפטוס (רחל)

לֹא אַחַת רָאִיתִי: הוּנַף הַקַּרְדֹּם
וְהוּרַד וְנִנְעַץ בַּשְּׁאֵר;
מְעוֹלָל בְּעָפָר הוּא שָׂרוּעַ דֹּם –
זֶה הַנּוֹף הַמַּרְטִיט, הַנּוֹהֵר.
 
הַשָּׂרִיד הַיָּתוֹם מִזְדַּקֵּר נוּגוֹת
מְיֻתָּר וְעֵירֹם מִכֹּל.
וְתָמִיד נִדְמֶה: הַפַּעַם הַזֹּאת
לֹא יִשְׁכַּח הָעֵץ, לֹא יִמְחֹל...
 
תִּפְקְדֶנוּ שׁוּב, אַךְ שָׁנָה תִנְקֹף –
תַּעֲמֹד מִשְׁתָּאֶה, תַּבִּיט:
לַמָּרוֹם כְּאָז כָּמֵהַּ הַנּוֹף,
וְנוֹהֵר כְּאָז, וּמַרְטִיט.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).