אני מעודי הפכפכת

אֲנִי מֵעוֹדִי הֲפַכְפֶּכֶת:
בְּעֶצֶם לִבְלוּב אֲבִיבָם
רְגָשׁוֹת – כְּעָלִים בְּשַׁלֶּכֶת –
נוֹשְׁרִים, נִשָּׂאִים וְאֵינָם.
 
רַק בָּךְ לֹא מָעַלְתִּי אַף פַּעַם,
רַק אַתְּ לִי. אִמִּי-אֲדָמָה,
בִּימֵי הָעַצֶּבֶת, הַזַּעַם,
בְּיוֹם בְּשׂוֹרַת-נֶחָמָה.
 
כְּאָז בַּיַלְדוּת הַנּוֹהֶרֶת,
רַק לָךְ נֶאֱמֶנֶת תָּמִיד,
אָבוֹא אֶת לֶחְיִי הַחִוֶּרֶת
אֶל שֹׁזֶף לֶחְיֵךְ לְהַצְמִיד.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).