אל מאד נעלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  • סימן:אליה
אֵל מְאֹד     נַעֲלָה אֲקַדֵּם פָּנָיו.
בְּשִׁירָה וּתְהִלָּה, אָבֹא לִמְעוֹנָיו.
כִּימֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. יוֹבִילֵנִי לְמִשְׁכְּנוֹתָיו.
 
לוֹ שַׁוְעָתִי תַּעַל, וְיִשְׁמַע קוֹלִי.
וְיִסְלַח לִי מַעַל, וְיַעֲזוֹר לִי.
יַאֲזֵן לְאִמְרֵי פִּי. וְאַל יִפֶן לְמַעֲלָלִי.
 
יָהּ הָרֵם לְחָתָן, וְכַלָּתוֹ.
בִּזְכוּת אָב הָאֵיתָן, וְצִדְקָתוֹ.