אל ההרים (רחל)
אֹהַבְכֶם כִּי רַמְתֶּם מֵאֶרֶץ
וּלְבַשְׁתֶּם תְּכֵלֶת זַכָּה,
כִּי אֶל סֵתֶר נְוֵכֶם הַדֶּרֶךְ
רְחוֹקָה, רְחוֹקָה.
אֶת סִבְלִי אַעֲמִיס עַל הַשֶּׁכֶם
כְּמִצְוַת שִׁלְטוֹנְכֶם עָלַי.
לְהַעְפִּיל – מְבַשֵּׂר צָנוּעַ
שֶׁל הַבָּא אַחֲרַי.
מאת רחל המשוררת
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).