אל אל וטובו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אהבה / רבי אברהם אבן עזרא[עריכה]

אֶל אֵל וְטוּבוֹ / יִפְחַד וְיִנְהַר עַם קְרוֹבוֹ.
 
בּוֹגֵד יְדַמֶּה, / כִּי אֵין צֳרִי עוֹד לַנְּגוּעִים
לָעַד, וְחַכְמֵי / גּוֹיִים יְשִׂיחוּן תַּעֲתוּעִים.
מַה תִּשְׁאֲלוּ: 'מֶה / הָיָה לְיֶלֶד שַׁעְשׁוּעִים?'
אָבִיו עֲצָבוֹ – / וַיְצַו שְׁלוּחָיו לַהֲשִׁיבוֹ.
 
רָעוּץ בְּמוֹקְשׁוֹ / יוֹחִיל לְגוֹאֵל חַי מְכָרוֹ,
יָשׁוּב לְקָדְשׁוֹ / שֵׁנִית וְיָשִׁיב שָׁם הֲדָרוֹ,
נִשְׁבַּע בְּנַפְשׁוֹ / עַל זֹאת וְלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ –
הִנֵּה כְּתָבוֹ, / כַּמָּה נְבִיאִים חָתְמוּ בוֹ!
 
הֵיכַל יְקָרוֹ / נִתַּן בְּיַד כָּל צַר לְהַבְעִיר,
וּבְנוֹ בְכוֹרוֹ / גָּלָה אֱלֵי קֵדָר וְשֵׂעִיר,
וּלְמוּל דְּבִירוֹ / מִקְדַּשׁ מְעַט יִבְנֶה בְכָל עִיר –
יַעֲלֶה וְיָבוֹא / שָׁמָּה, וְיַגִּיד כָּל לְבָבוֹ.
 
מָעוֹן, הֲמִקְרֶה / אֶחָד לְנֶאְמָנִים וְשׁוֹנִים?
תֶּאְנַף בְּמוֹרֶה, / תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר שָׁמַר אֱמוּנִים,
תַּשְׁקִיף וְתֵרֶא / כִּי חֹק נְתַתּוֹ לוֹ לְפָנִים –
הוּא לֹא עֲזָבוֹ, / כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).