אלשיך על תהלים יח נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ועוד כי הלא אתה עתיד להגדיל ישועות מלכך, הוא שלמה שעליו נאמר (דברי הימים - א כט כג) וישב שלמה על כסא ה', באופן יקרא מלך שלך שאתה ממליכו על הארץ והדרים עליה, כדבר הנוגע אליך, ותגדיל ישועותיו בעולם כנודע. וגם כשתפסק הגדולה תשוב ותעשה חסד למשיחך הוא מלך המשיח. והלא טוב טוב הוא להתחיל הגדולה ממני, ולהקדימה ולהמשיכה תמיד, ולא יהיה הפסק בנתים, וזהו מי שהוא (נא) מגדיל ישועות מלכו וגם חוזר ועושה חסד למשיחו יותר טוב הוא לדוד ולזרעו בהמשך עד עולם בלי הפסק:   או שעור הכתוב, מה שלשמך השלם אזמרה (פסוק נ), הוא, כי תחת היותו מגדיל כו' לעתיד כמדובר הוא עושה לדוד ולזרעו בלי הפסק רק עד עולם:   או שעור הכתוב בדרך הזה, שאומר בסוף דבריו (פסוקים מז, נ) הנה מה שאני חושש הוא על דבר כבוד שמך שאודך בעמים כמדובר, כי על הנוגע אלי ידעתי כי אתה מגדיל ישועות כו' לעתיד לשלמה ולמלך המשיח, ואין ההפרש שיהיה לדוד ולזרעו מעתה ועד עולם, ואין בזה העדר כבוד לי, כי איש אנכי ולא א - ל. אך על הנוגע על כבוד שמך שבנתים יהיה חלילה מחולל בין הגוים, ואם לא יתיחסו השם והכסא לשלמים, בזה אני חושש כמדובר בפסוק הקודם. הנה בזה מצאנו ראינו מאמרם ז"ל (פרקי דר"א כח) כי בקש דוד את כל העולם לכלות שהוא ענין וירד העיט על הפגרים (בראשית טו יא) ככל הכתוב במקראי קדש אלה, אלא שלא נעשתה עצתו על כי צורם מכרם וה' הסגירם למלכיות, שהוא וישב אותם אברם (בראשית שם) שבירר לנו את המלכיות: