אלשיך על תהלים יח מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(מד) תפלטני מריבי עם כו'. בעשותך הדבר הגדול הזה האמור, כי מעתה אכרית את כל העמלקים, ימשך על פי דרכך, כי תפלטני מריבי עם הוא ישראל, כי הלא עיקר כל ריבותם הוא שקשה עליהם לעבדני והמה גדולים בעיניהם, כי מיד תשימני לראש גוים שלא אתנהג בשררה כי אם בגוים, כי בהם אתן עול עבודתי, כי עם אחד מהגוים הנזכרים אשר לא ידעתי יעבדוני:  או שיעור הכתוב, אם תאמר נא ה' כי טוב להניח השררה הגדולה הזאת לעתיד, כי ישראל בזמן ההוא יהיו אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך ולא יבעטו בך, מה שאין כן עתה כי התערבות דעתם עמך הרבה, ומה גם אשר ידעוך רועה צאן מביא בזיון, באומרם הלא גם אנו גדולים וטובים ולמה נהיה לו לעבדים, כאשר היה כי כל ימיו היה לו עם עמו, לזה אמר הנה גם אם יהיה זה לי עתה, תפלטני מריבי עם, במה שתשימני לראש גוים דרך כלל שכולל כל הגוים וישראל, ואז לא אשתמש בישראל אשר ידעתים, פן רוב ההתערבות יגרום בזיון, כי אם אז עם מיתר גוים אשר לא ידעתי, ולא היה לי התערבות דעת עמו, יעבדוני: