אלשיך על תהלים יח לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כי הלא (לז) תרחיב צעדי תחתי כו', והוא כי מאז נמשח דוד למלך עד אשר הומלך בפועל היה כמי שפוסע פסיעה אחת, כי המשיחה היתה כמניח רגל במדרגה ועת בא המלכות אל הפועל היה כמניח הרגל השני גם הוא למעלה וגומר הפסיעה, ואמר דוד הנה הרחבת פסיעתי כי עבר זמן בין זה לזה, באופן כי היתה הפסיעה רחבה, ובפסיעה הרחבה מאד הלא מעדו קרסולי הפוסע. והנמשל כי בהרחבת הזמן ההוא, וגם בהיות שהפסיעה שהיה פוסע היה על ראש שאול למלוך במקומו, ועם כל זה שהיה לו מקום בהרחבת הזמן והיות שאול תחתי להתגאות על שכבר נמשחתי, לא מעדו קרסולי לשלוח ידי בו או על בית נבל וכיוצא בו. ובכן כבר נסיתני ה' בזה, ואם כן למה תייחל עד יום נקם לעתיד לבא.