אלשיך על תהלים יח כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(כט) כי אתה תאיר נרי כו'. הנה ידוע מאמרם ז"ל (דברים רבה ד ד) על פסוק (תהלים לא ו) בידך אפקיד רוחי כו' שאומר הקב"ה לאדם נרי בידך שנאמר (משלי ו כג) כי נר מצוה כו', ונרך בידי (איוב יב י) אשר בידו נפש כל חי, אם אתה שומר את נרי אני אשמור את נרך. ויתכן אמר דוד מה יקר חסדך עמדי כי אתה תאיר נרי שבידך, עם היות שאיני מאיר נרך, כי אם אתה עושה הכל כי וה' אלקי יגיה חשכי, הוא חשך אשמת דבר או העדר מצוה, ה' אלקי מאיר אפלתי, שמרחקני מן החטא ומקרבני לידי זכות:  או יאמר נמשך אל הכתובים הבאים, והוא כי נשא המשל אל יושב בחשך ונר בלתי מאירה בידו, כי באחד משני דרכים יצא מאפילה לאורה, או בהאיר נרו, או בסלוק האפלה והחשך ממקום שהוא בו, אמר דוד הנה בכל אחד משני הדרכים האלו הטבת לי בהיותי בחשך צרת אויבי, פעם אתה תאיר נרי כי תתן אור יתר בנשמתי היא נרי, שהיא תתאמץ ותאיר לי בחשך הצרה שבכחה אאזור חיל, שבזכות הארת שפע טובך בה אנצח את אויבי אני בעצמי, ולפעמים ה' אלקי לא יאיר נרי לנצח בעצמי להאיר בחשך, כי אם שה' אלקי יגיה חשכי שיסלק החשך מלפני, ואמלטה בסלוק האויב ממקום הצרה: