אלשיך על תהלים יח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"ישת חשך סתרו כו'". הלא אמרתי כי הן אמת כי ישב אלקים על הארץ, אך אינו עליה ממש, כי אם התפשטות שכינה שורה על התפשטות כנפי רוח מלאכי מרכבתו, אמר הלא על זה יש פתחון פה להקשות ולומר, כי הלא ראינו ישת חשך סתרו שבינו יתברך ובין עמו שתמסך חשך סתרו להסתר מבני אדם פן יהרסו לראות, ואם הוא שבכל הארץ כבודו מה הוא המסך ההוא, אך יורה כי מהמסך החוצה לא היתה שם שכינה. אין משם ראיה שאין שכינה על הארץ, כי הלא סביבותיו של החשך הנזכר שהוא ממסך החשך לחוצה היתה שם סוכתו יתברך, היא סוכת ענני כבוד אשר שם האלקים, כי (שמות יג כא): "וה' הולך לפניהם בעמוד ענן כו'", אם כן הוי אומר, כי אין זה כי אם שעיקר שכינה היה ממסך החשך ולפנים, והתפשטותה מהמסך ולחוץ והוא האמור בסמוך:

 ועוד ראיה כי שכינה על הארץ, כי הלא תראה חשכת מים הם העבי שחקים בבוא המטר אשר ודאי היתה חשכת מים בכל עת שממטיר על הארץ: