אלשיך על תהלים הקדמת בן המחבר
יעלזו הנבונים וישמחו השלמים במלאכת ה' אשר הזמין הקב"ה לי לעשותם כיום הזה אגיל ואשמח בלבבי כי על אשר זכני ה' אלהי ישראל להתחיל ולהשלים כיום תמים ביאור לספר תהלים נעים זמירות ישראל שירי שירות ותשבחות זמר לפני אל. המרומם המפואר והמשובח מודיע רוממותו ית' על כל אלהים ובל יגבילהו שיר ושבח כי על כן קראתי שמו בישראל דוממות אל. ולכן גם ה' במדה שדוד רומם אליו ית' כן הוא ית' רומם אותו בחיים וגם אחרי מותו היה אתו כמאמר רז"ל. אמר רב יהודה אמר רב בשעה שבקש שלמה להכניס ארון למקדש דבקו שערים זה לזה אמר שלמה כ"ד רננות ולא נענה פתח ואמר שאו שערים ראשיכם וגו' ולא נענה כיון שאמר ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך מיד נענה באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדרה וידעו הכל שמחל לו הקב"ה על אותו עון. וכיון שבא לידי אפרשנו כיד ה' הטובה עלי אענדנו בביאור נכון יען אומר דרשוני וחיו. יראה שלמען הראות מעלת דוד דבקו עד יאמר זכרה לחסדי דויד. וקשה שלא יניחו להכנס הארון שבו השכינה להראות כבוד בשר ודם והיה אפשר להורות בדבר ולא לנגוע בכבודו ית' ולא עוד אלא שארז"ל שעל שחלקו שערים כבוד לארון טבעו בארץ ולא שלט בהם יד אויב ואדרבה דבקו מפניו ולא הניחוהו להכנס אלא בעבור דוד הרי כי לדוד חלקו הכבוד. ועוד מה ענין מספר כ"ד רננות. ועוד כי אין הרננות שהיא התפלה שהתפלל שלמה מתייחסת לפתיחת שערים כלל. ועוד כי הלא דבקו שערים זה לזה ואיך אמר שאו שערים ראשיכם והיה לו לומר התפרדו צדיכם כי לא דבקה לארץ ראשן. ועוד היתכן שיאמר יפתחו למען יבא מלך הכבוד כי ה' צבאות הוא מלך הכבוד ולא יפתחו למענו. ועוד כי ענין זה נלמד ממה שבדברי הימים בסוף התפלה שהם הכ"ד רננות נאמרו מסיני ואומר אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך וסמיך ליה ויהי ככלות שלמה והאש ירדה מהשמים כו' שהיה ע"י כניסת ארון ה'. והנה שאו שערים לא נזכר שם א"כ מי אמר לו ששאו שערים נאמר בין התפלה לפסוק ההוא ולא אמר כמאמר רז"ל (שמות רבה פ"ח)
שאחר פסוק זה והיה הארון נכנס אמר שאו שערים. וגם ראוי לשום לב אל כפל לשון הכתוב שאו שערים וגו' והנשאו פתחי עולם שהוא כפל ענין במלות שונות שהם ב' קושיות כאחת. וגם מה ענין הראשים וכי יש ראש לשערים. וגם אמרו פתחי עולם מה ענין לעולם בזה. ועוד כי הלא אומרו פני משיחך הוא שלמה כדברי המפרש ומה ענין שלמה בזה והיל"ל זכרה לחסדי דויד עבדך בלבד. ועוד היאך ידעו הכל שמחל לו הקב"ה על אותו עון אולי לא מחל אלא שרבו זכיותיו וחסדיו עד גדר שעון ההוא בטלבתוכם:
אמנם לבא לענין נזכירה מארז"ל בשוחר טוב שאמר דוד רבון העולמים בזה אדע שמחלת לי על אותו עון אם בנו של בת שבע ימלוך אחרי כי אז יכירו שאם בבת שבע היה לי עון אשר חטא לא תמליך ממנה וזהו אצלי אמרה והייתי אני ובני שלמה חטאים כלומר שאם שלמה לא ימלוך נהיה בחזקת חטאים ומפני כבוד דוד לא כללתו אתם או שחטאים הוא כדברי ברורי' שהוא גופי העונות אמרה אני יתשדוני שהייתי אשת איש ולשלמה שנעשה באשת איש ונהיה גופו של העון ואתה חוטא. ונבא אל הענין הנה ראה הוא ית' כי עדיין צריך לפרסם בעצם שאין השכינה שורה רק ע"י טהור משום פסול והשראת שכינה במקדש וירידת האש היה ע"י הארון שבו השכינה והוא בשום שכל והבין כי לא אל השערים היה מדבר שלמה ולא מאליהן דבקו אך השכינה שבארון דבקם והם חלקו כבוד לארון ונדבקו מפני כבודו עד שרצה שיפתחו וע"כ לא שלט בהן יד אויב והענין כי הארון הביאו דוד לביתו בשמחה ובשירים ובכבוד גדול והיה שם בבית שהכין דוד עד שלקחו שלמה וע"כ בבוא שלמה להכניסו מהארון יצא הדבר כי השכינה בו ידבקו שערים כלומר טוב שבת בבית שהניחני בו דוד מבבית הזה וזה כבוד גדול לדוד. אז אמר שלמה הנה אפשר שלאחד מג' סבות אין כבודו ית' לשבת בבית הזה. או ךהעדר זכות מישראל להשראת שכינה במעשה ידיהם. או שאין שערי הבית הזה ראויים להכנס בם שכינה כי אולי לא נבנה הבית בקדושה הראויה להמשיך השפע העליון. או למעני שאני משולל זכות להשראת שכינה בבית אשר במתי. ע"כ על האחת התפלל אותה התפלה שענינה שכל פיפיות המתפללים יפנו אל הבית ההוא כלו' ואם כעת הם הבלתי זוכים הלא יזכו עתה באחדות נמרץ לפנות הכל ביחוד שמה. וגם כוון במספר כ"ד רננות לזכור זכות כהנים לוים וישראלים שיש כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה וכ"ד מעמדות ישראל ויעשה למענם שישרתו שלשת המינים האלה בעבודה שיעבדו במקדש. ואם הוא על העדר קדושה מהבית הזה ע"כ אמר שאו שערים כו' והוא בשום שכל והבין בפסוק אשר הערנו בו. אמנם הנה אין ספק כי ביהמ"ק של מטה בכל פרטיו כנגד של מעלה ושעריו כנגד שערי תפלה אשר למעלה ועל כן כל פיפיות התפלות הם כנגד ביהמ"ק ושערי תפלה של מעלה אינן דברי ממשיי באמת רק כחות עליונים המקבלים התפלות ועולים ומתנשאים למעלה להעלות התפלה ואז מקבלים שפע ועל ידם משתלשל למטה כנראה מספר הזוהר. ע"כ אמר שלמה כמדבר אל שערי תפלה שכנגד שערי ביהמ"ק שאו שערים ראשיכם בהעלות כ"ד רננות תפלתי אשר התפללתי ועי"כ על ידיכם יורק שפע אל שערי בית המקדש אשר כנגדכם כי בהתנשאותכם ינשאו לעומתכם. וזהו והנשאו פתחי עולם הם פתחים שבעולם הזה וזהו פתחי עולם. או פתחים הכוללים לבא בם תפלות כל העולם כמפורש בתפלה. ועל ידי כן יהיו ראוים שערים אלו שיבא בם מלך הכבוד וזהו והנשאו כו' ויבא כו' ועל כן לא הוצרך להזכיר בתפלתו פסוקים אלו למה שגם הם ע"י התפלה הנזכר הוא שישאו ראשן כמדובר. ואם הוא על העדר זכותי ועל כן טוב שבתך באהל הושיבך דוד אבי ראה ה' כי יותר כבוד הוא לו שאל תשב פני משיחך כי הוא משחני בחייו למען הראות שמחלת לו על אותו עון כמאמר שוחר טוב שהזכרנו ואם אין אתה עושה בגיני אתה נוגע בכבודו שיהיה הוראה שעל היותי בן נעות המרדות אינך חפץ בי כי עון עצמו לא נמחק מיד נענה. באותה שעה התפעלו בהדרגה פני שונאי דוד כשולי קדרה והמון העם ידעו שמחל:
הנה נא לי הוכחה גלויה לבני עליה על קראי שם ספר זה רוממות אל מלבד הטעם שפירשו חכמינו ז"ל שמתוכו מתפרסם מתי תרוממנה קרנות צדיקו של עולם אל למושעות ותושע יהודה וישראל תשועת עולמים כי על כן כשבא המתרגם לתרגמו נזדעזעו שמים וארץ לבל יתפרסם הקץ וחרץ. יהי כבוד ה' לעולם בשמי ערץ. ישמח ה' במעשיו עלי ערץ. ואתנה את לבי יכתבון מלי בעט ברזל ועופרת. למען ילמד בו אשר ה' יתן חנו בעיניו: